|
אוריה
מילותיי הינן הצוהר אל נשמתי החובקת את אותה הילדה
הקטנה שבי .
אתה שעדיין רואה את דמעותייך.
אתה שמלווה את צעדיי בחמלה ואהבה אינסופית.
|
אליך אהובי עורגת נפשי,
אחד ויחיד עבורי , נפש תאומה.
קוראת אליך מתוך נשמתי,
כמו מנטרה חוזרת וקוראת בשמך.
|
צרה היריעה מלהכיל את מילותיי, אלייך אמא.
|
בין קמטי הצחוק בזויות עיניה אני יודעת כי את הבטחתי קיימתי.
|
מביטה בך ממרחק של שנים רבות,
מוחה דמעה עמוקה מכוסה בערפל מחשבות,
מביטה בכאב, כמעט... כמעט נוגעת בחוויה של להיות שם.
|
במעוף קסום מעל אדמות טרשים,
שם חזיתי בך שחובק בי באהבה.
חזיתי בשפעת האור הפורצת מתוך
קסמים בהירים ונוגים.
|
אני בוהה אל תוך המרחב שנפער בנשמתי
ובוחרת בקפידה את המילים לסגוד באהבתי ובגעגועיי אלייך.
|
פורשת את ידיי וחשה את גלי האהבה מתפרצים אל תוך נשמתי,
פורשת את נשמתי כדי לחוש כל שבריר מאהבתך.
|
חפנת את ידיי בידייך
נשמתך כאילו איימה להשתבר אל מולי
היתכן כי שבת אליי במבט עינייך?
|
מביטה בצעדייך הבוטחים אל החיים,
מביטה בהילוכך התמיר והכל כך אמיתי ובוטח.
חיתוך דיבורך העדין והתום הנובע מתוך נשמתך הענקית.
|
פסעתי אל תוך נבכי נשמתי
אובדן האחות שאת.
פסעתי בשבילים מסולעים של דרך מפותלת,
|
גם אם גברו גלים ואיימו להתנפץ אל מול סלעי הבזלת
גם אם נשבה הרוח אל בינות צמרות הנוגות שבמחשבותי
גם אם יקדה חומה של חמה וקפחה על סוגר לבבך.
|
כמה היית נבוך שהייתי מנשקת אותך בחגים,
כמה אתה מנשק אותי עכשיו, כמה אתה נאחז,
או שמא... אני הנאחזת בך.
|
סיפרתי לך אלפי פעמים ועוד אספר מיליוני פעמים עד כמה אהבתי
אותך מהשנייה הראשונה בה הרגשתי עמוק בלבי שאת האחת והיחידה.
צמחתי אתך בכל רגע ורגע ואת לי עדות לנס אלוהי.
|
אין דקה שלבי אינו בועט בכאב הפרידה.
יושבת בתוך חשיבה מענה וכואבת,אך בתוכי רוצה לצרוח ,סלחתי
ומחלתי.
|
|
|
עוד כניסה אחת
יהיו לי 10,000
כניסות.
אחד עם 9,999
כניסות |
|
