|
בבל, לחש תנ"ך
מעצמה התמוטטה,
התפוגגה באפר לבן,
הסניפה עצמה עד מוות.
|
ילד של אימא
יאהב רק אותי,
לא תהיה לו
אחרת מלבדי
|
אל תקרא לי לבן,
הפכתי שחור
מהנפט המבעבע בתוכי.
|
אל תתלו אותי בסוף היום,
אם לא התפרסמתי בחיי
לא ארצה להתפרסם במותי!
|
ארבע לפנות בוקר,
מסטולים במכונית מכוסה וילון,
נשימות המתעבות על החלון,
והיא, מזילה ריר על סוכריית המקל
|
פאשיסטים מגדלים אנשים,
בקופסאות שימורים,
מאשימים הרים וחומה,
זורקים אבני האמונה.
|
אני לא זבח,
גם לא עולה,
למיטתך,
|
אוספת עצמותיי מהמקום
בו שכחתי את אדי האלכוהול
ובתוליי.
ועוד אולי מרוח על מיטה זרה
|
צנרת הביוב
נשפכת אל הרחוב,
ואף אחד
לא סותם את האף!
|
רוצה להכות אותך
בפטיש וגרזן,
להכות ראשך
הרכון, המסכן.
|
רק אתמול הוא לקח בתוליי,
רק אתמול נפרדנו מאות פעמים,
רק אתמול הוא התחתן,
רק אתמול נולדה לו בת.
|
|
|
עם כוח גדול,
באה אחריות
גדולה.
הדוד בן |
|
