|
אל תיגע בי, אני אומרת בקול שמצליח להשאר שלם למרות שמתחתיו,
אני רועדת, כמעט מתפרקת. המילים האלו מסתננות החוצה, מחפשות
דרך בין שיניים מהודקות מדי ולבסוף נורות לעברו מטווח קצר.
עופר מנסה...
|
אני מחליטה לשחק עם המוות, רק משחק קטן. אני לוקחת את כל
הכדורים שאני מוצאת בארון של עופר והולכת לארון היינות, מוציאה
בקבוק...
|
בעיניים פקוחות לגמרי אני מתחילה לחזור לשם. השעה שתיים
בלילה.אני בחדר. עופר מגיע. רגע. אני עוצרת. לא חוזרת אחורה.
אני מחליטה לסלק מהדרך את כל ההגנות. ללכת על הגחלים. דרך
עינויים משלי.
|
רוני, תשמרי לי את עכברי העיר. רוני,בסדר? תשמרי לי את עכברי
העיר. אני עומדת מעל כיור מלא כלים, סוגרת את ברז המים כדי
לשמוע. עכברי העיר צפים לי מול העיניים וכעבור שניה אני עונה,
בסדר. אני שומרת לה מוספים ועיתוני בידור. לי שומרים מוספי
ספרים ומחשבים.
|
... הקור מעוות את שולי התמונה,מפרק אותה למולקולות עשן ושולח
אותה למעלה,כדרכן של משאלות.אני מחכה שיבוא להפרד...
|
סגול, הוא אומר, אתמול היא לבשה משהו סגול. אני מורידה ראש
ושואלת אותו בשקט, והיא מצליחה לפתות אותך, אתה יודע, עם כל
התחרות האלה. עופר מתקרב אלי עד שהנשימה שלו צורבת את פני. הוא
מחזיק בשתי הכתפיים שלי ואומר כמעט בכעס, היא מפתה כמו תמונה
יפה על נייר עיתון.
|
|
|
מעניין מי עוד
קורא את זה
עכשיו |
|
