|
אוריאן.
מחבר הספר "מעבר לאופק", הוצאת חלונות.
מצייר כותב רושם מצלם משורר...
לסיפור בחמישה חלקים קוראים- ויולט,
מומלץ לקרוא ברצף.
כל השאר, כטוב בעינכם...
Enjoy The Ride
- "ערב טוב, מסייה", מקדם אותנו מבטו של אדון החצר, שומר דלתו
של הפטרון. "בבקשה השאר את סופה בידיי, ארוחתו מוכנה, הפטרון
ממתין על מרפסת הכנף המערבית".
|
צלילי המעיין התמזגו בצלילי הרוח שבעלי הצפצפות. נוצה קטנה נחה
לה בבטחה בין הגבעולים. אני מביט בה. אחר מחזיק אותה בין
אצבעותיי.
-" את מרגישה את הסוף ? "
-" כן, זה כבר כאן ".
|
פיסגתו של מונדולאר ניצבת גאה, שולחת מעלה את קודקודה המשולש,
כגוש סלע ענק, חרוש בקוים של אבן כהה ולובן קרח. מכאן השביל
תם. ויולט ואני, עולים וממשיכים בידיעה פנימית, היכן הוא הגן
הסודי.
|
גופה העירום משתכשך במים הצלולים, בינות רסיסי האור המנצנצים.
תנועותיה מציירות עיגולים עיגולים על פני אדוות הבריכה וצחוקה
הקטן משתובב בין שפת המים אל הסלעים והעצים.
|
מתאוששים מן המאורע, מתישבים על הריצפה, נדמה כאילו מסה אדירה
ובלתי נתפסת חלפה ביעף והותירה אותנו שדופים. כמו מסע מהסוג
שאינו מותיר בך דבר פרט לנשימותיך...
|
See the wave
Upon we share our dreams
|
One day, she says, there's gonna be a beautiful sunset,
on a beautiful beach,
in no-mans-land.
|
Through the darkest void,
of space or time.
|
את שיכרוני - אשקה ביין ענבים,
כמו טיפות של דם.
ואת שיריי - אכתוב על פתקים,
בסימנים של דיו.
אותיות כמו ציפורים.
|
כשהים בשתיקתו
אני נוגע לא נוגע
|
היום אלך עד שם אל מקורות הנהרות החיים
ואחזה בזרעי האהבה נובטים משדות האור
|
בצבעי מר מתוק
שני ברבורים ודג זהב
פרחי נופר
|
כל יום שמש. כל לילה ירח.
לא יותר מרגע. לא פחות מנצח.
|
בחלוף גלגלי רקיע
סובבים מבלי שוב
|
|
|
מה יהיה בסוף
היום
לי כבר אין
מקום
לא יהיה ולא
ימות
במה חדשה
וקצת רוח שטות |
|
