|
יליד 1970.
א. שנים רבות
(אף כי רק כמה חודשים)
מנעתי מעצמי יופי.
ב. המאוורר עומד מולי
צווארו מוטה הצידה.
|
בחלוף הבוקר קראתי
לכוחותי השקטים,
צללתי אל הריק
כמו אז רק שהבוקר
חיממו דמעותי את חזי.
|
אימה נעימה אוחזת
בי בעדינות, הקרח הדק
ביני ובין האחרים, הפחד
האמיתי וחסר הביסוס
של הלבד, מגעו של מי
בזרועי, החמימות האקראית
|
הלב פועם כדי לעלות,
הראש יוצר תבנית:
המאמץ - והסיפוק.
אך לא, שקשוק הנחל העליז
הופך את נקישות הלב לבריטון עמום
(היופי לא נצפה מראש ואף לא תכונתו).
|
לא ניתן לומר
משהו שהיה ניתן
לומר, אבל
אפילו עכשיו
מתדפק מישהו
בערפל.
איזו
שעה נוראה
אין בה שם או כתובת
|
שוגים היו ההרים
כאשר התפרצו בחוסר
ברירה,
ידי נגעה בליבו
של חריץ הלבה ולא
הושיעה.
הרחק מאחוריהם עמדו
ההרים הגבוהים בפסגות
קפואות,
אך הלבה חריץ.
|
|
|
בגין בוגד
ד"ר מישה רוזנר
לא מעודכן |
|
