|
 34217887
נכתב בלבנון ביום של שמיים אפורים
יום של חיילים מתים
יום של פרידה ממישהי יקרה
|
ציפור עם כנפיים שבורות
יודעת לעוף,
|
פעם רצח נשים בידי בעלים מכים זיעזע אותנו. היום זו כבר נורמה
חברתית. למדנו לחיות איתה ונעשינו אדישים. כמו גם לתאונות
הדרכים. שומעים חדשות, מזועזעים לשניה וממשיכים לחיות עד האסון
הבא. מקווים שלנו זה לא יקרה. אבל אם לא נתעורר זו רק שאלה של
זמן.
|
שעת דימדומים בחוף מרוחק אי שם בקצה אחר של העולם
|
|
|
סוכרזית החיננת
שוברת הלבבות,
או מי שלא תהיי,
מה את רוצה
ממני? את
התל-אביבי? קחי
אותו, כולו שלך
הוא!!
זאת שאהבה את
התל-אביבי מנסה
להיפטר ממנו
נואשות. |
|
