[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אורי א.

אורי נולד ונשאר אורי למרות הפרסום הרב. הוא מתפקד
בתור סטודנט מן המניין במיל' בפקולטה לחקלאות, שם
הוא לומד מדעי בע"ח, ומנסה לשרוד את המלחמה
One day at a time. נאשם לעיתים בהיותו דרמטי מעט,
אך תמיד ציני מדי.

כתב שנים לאהובתו,ספריה חמודה עם חזה גדול בכונן D
במחשב האישי. אך נטש אותה כשגילה שזאת בוגדת בו עם
כל חומרה מזדמנת. כיום עוסק בגידול שיער וסיכומי
שיעור, שהם גם סוג של כתיבה...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בטח קראתי את המכתב הזה מיליון פעם. אני באמת חושב שהמכתבים
שאת כותבת לי מחזיקים אותי שפוי במקום הבודד הזה. הקירות
המרופדים האלה לא תרמו שום דבר לאף אחד שהיה ביניהם אי פעם

המגש נפל. ספל החרסינה התנפץ לחתיכות קטנות וידה נשארה תלויה
באוויר, רועדת.
כל בית הקפה הסתכל עליה. היא ראתה את עיניהם המאשימות חודרות
אותה. כולם ידעו מה היא עשתה.

ויהי ביום שישי בערב ויאמר אלוהים: "משעמם פה אחושרמוטה!"
ויקפצו אלוהים והכרובים בזמן ויגיעו ל"תופים" באבו כביר וישבו
על איזה נרגילה מלון והורידו כמה בירות.

אז עכשיו אחרי שגנבתם ואנסתם וסחר ומכר והרג רק תנו לי עוד
טיפה מהבקבוק והכל יראה טוב יותר.

...והיא עומדת מול תמונה בגלריה בניו יורק. תמיד רצתה לראות את
התמונה הזו במציאות ולא מתוך שקופית דהויה בשיעורי תולדות
האומנות בתיכון.

פיו הפתוח לרווחה, עיניו החודרות ולא משחררות. כאילו מאשימות
ומפוחדות. ידיו בתנועות מכחול חלקות של צהוב רקוב צמודות לפניו

כשנסעתי הביתה, ביום חמישי, התיישב לידי זקן אחד, קירח עם חור
מדמם מעל הגבה השמאלית וריח נורא חזק של פורמלין. באופן די
מכוון, הוא התיישב לידי, ובמשך זמן רב לא הוציא מילה מהפה.

מביאים לי איזה אחד שעבר תאונה ליד עזריאלי. מה הם חושבים שאני
יכול לעשות עם הפאזל הזה? ועוד היום, שהסטודנטים באים. נו
מילא.

האם גם אתה חושב עלי עכשיו? מביט מחוץ לחלון לא ידוע? סצנה
קיטשית מתוך סרט אהבה זול?

לעזאזל! מה עכשיו? איך אני ממשיך את זה מפה? אז הם בים, הוא מת
לזיין אותה, היא חושבת שהוא אוהב אותה, הכנסתי כבר את
האנקדוטות הכי מתוחכמות שלי על קולנוע, את כל הגניבות שלי
מאתגר ואיתן, ומה לעזאזל עכשיו? איך ממשיכים?

אני מכיר אותה כבר כל כך הרבה זמן וזה כאילו שראיתי אותה פעם
ראשונה אתמול מחוץ לפאב.
כרגיל, כל רגע אושר בחיים שלי לא יכול להמשך ליותר מ-20 שניות




אמא לא אמרה לך
שאם תעשה
פרצופים אתה
תתקע ככה?



אל הפרצוף האדום
הצד


תרומה לבמה





יוצר מס' 37759. בבמה מאז 14/7/04 19:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורי אי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה