[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 shashap

אל היוצרים המעריכים את אורז הגשם
יש ויוצא לי לשבת סתם עם אנשים
יש מהם עם ראש פתוח ויש מהם טפשים
יש ולסתם אנשים יוצא לשבת איתי
יש שאני עם ראש פתוח ויש שאני טפשי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
למשל - בחלק המזרחי של האי יש מין חיה חלקה,
עם רגליים דביקות ולשון ארוכה.
היא אוכלת חרקים ויש לה קול להרתעה -
אם אינני טועה קוראים לה "טאה".

התבגרות
לפני שנים רבות כשאגדות עוד פעלו את מלוא קיסמן וכוכבים ליוו
את אלו שבחרו ללכת בדרכם, התעורר גמל צעיר באמצע המדבר, הכל
סביב ניראה לו זר והוא אובד עצות.

חוסר אונים
אני בדיוק עיינתי בעמוד שמסביר על ניתוחים בני שעתיים לשידרוג
האישיות, וחשבתי לעצמי שרק אנשים במצוקה נפשית חמורה יכולים
לעשות את זה. הם בטח מוכנים לעשות הכל כדי להיפטר ממי שמביט
עליהם כל בוקר מהמראה בעיניי כלב.

אגדה
בקושי רב, אך עם המון שמחה, חפן החומט אפונים וזללם לארוחה.
מודאג כי אין חלום, אך על האוכל בליבו שמח, החליט הפעם צביקה
לנוע למזרח.

ופירוש המילה "כלום" הוא -
כמו - "לום", כמו חרצן של זית


לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
בחיבוקו
כולא את כאביו בין צלעותיו,
שורט בשרו,

הרהור
אני לא שלם עם עצמי,
אני רק חלק.
אני אדם שלם,
שמרגיש חלק.

אכזבה
בחבלי הלידה הממושכים והמייסרים בתולדות הכל
בותק אגן האופל
והזמן החל זורם אל האור.
ראש ראשון
ואחריו חמשת חלקיו-
לעשותם אחד.

הייקו
אין צורך להמית
את מה שלא נחייה.

מקום
בין הגזעים האפורים
גדל לאט הדשא
ירוק ורך...

אמונה
אדם יישך בשרו
עד דם
לקרוא בנדודי ריחו
למפלצות של ים.

כשלוחשים
העור צמא
הגוף כנה
ומשהו מתמסר.

נוסטלגיה
הבטן שלי כמו מתמלאה בחרצני זיתים מחודדים
ואין בה עוד מקום.

תחושתי
על רקע שמש מתכרבלת בחיקו של הר
ענן ואובך מתעלסים
ומיזוגם צובע את האופק...
בורוד

וידוי
זונה בפה מלא שיניים
וקיבה צרה מלהכיל,
עוד תרם קמת להיתמך בשתי רגלייך
וכבר נשכבת להתפלש בבור פחדייך המוכרים.

היפרדות
נמרח בשמן הסמים
ומלקק עצמו
עד שנפשו אינו יודע

בדידות
פקחתי
ואיני נראה.

קינה
עירומה כוולדה
שדופה כגוויה
ערוותה דלילה
יתומה מעלים
נגועת תולעים

עצב
ביום שיחקנו על הדשא להשתיק פחדים
אך בלילות
שקטים ליטפו המים את האבן

עצב
באור עצוב
עייפו כנפיו של משרת האל המכונף.
נפילתו השאירה בור בעננים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יסורים
בכל פעם שהנחש מכיש אותי
הוא גדל.
ככל שהוא גדל, גדל הכאב בחזה,
גדל ההלם,
גדל הפחד,

ביקורתי
אין כאן ספק
לפי הפרצוף הזה, מישהו ישב עליי כל הלילה.
אני עגול מזיע ושעיר
כלכך תחת, שמסוכן לפהק שוב




"...ואז הלשנתי
עליו למס הכנסה.
היום אני קצת
מצטער על זה."



(יהודה איש
אשדוד)


תרומה לבמה





יוצר מס' 59477. בבמה מאז 20/2/06 16:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורז הגשם
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה