[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אורן וולינסקי
 
משנה תלתן


אל היוצרים המוערכים על ידי אורן וולינסקי
אני נוסע לי בכבישי תל אביב עם היאמהה T-MAX היפיפיה
שלי, יום שישי בבוקר זה יום מצוין לסיבוב. הרחובות
עמוסים באנשים, פקק תנועה גדול באלנבי, ואני מתמרן
בין המכוניות. אני עוקף בדיוק איזה לאנד קרוזר,
וכנראה שהצינור מפלט השמיעה מין קול פיצוץ כזה.
הכל החזיר אותי לפעם, ישר קפצתי וצעקתי לכולם לברוח
ולהסתתר מאחורי הקיר. כולם הסתכלו עלי כאילו אני
משוגע, למה אף אחד לא מקשיב לי?
לקח לי אולי דקה, שנמשכה כמו נצח, להבין שאני סתם
אכול כאפות...
"אתה כבר לא בעזה", אמרתי לעצמי.
"פה זה תל אביב, אין פה קסאמים..."

... איזה פאדיחה...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הסיפור הבא הוא על בקבוק בלי פקק שעבד בעבודה זמנית בתל אביב.
לבקבוק היו הרבה חברים, חלקם בטלנים, חלקם מצליחים אבל לכולם
היו פקקים.

פוליטי
היו היה באיזו ארץ רחוקה ברווזון מגומי. הוא מצא עבודה במכבסה
במלון זול בתל אביב וקיבל שכר מינימום. כשהברווזון הרגיש בודד,
הוא היה מזמין זונה, אחת רוסיה מהתחנה המרכזית הישנה, לונה
קראו לה, הברווזון אהב אותה מאוד.

אף פעם לא פגשתי חלזון מדבר לפני כן, לרוב חלזונות שאני פוגש
בדרך מעדיפים להביט בקרקע ולא אלי ובטח שלא לחייך ולומר שלום.

פתח משטרה" דפקו על הדלת בעוצמה, "פתח מיד" צעק קול סמכותי
מבעד לדלת העץ הדקה שלי וכמעט נשברה מעוצמת הדפיקה. התעוררתי
בבהלה לקח לי דקה להבין איפה אני נמצא."קדימה משטרה, פתח את
הדלת "

הומור
יש לי חייזר בסלון, כבר זמן מה שהוא בא אלינו הביתה אחרי
שאנחנו הולכים לישון ונכנס לסלון לצפות בטלויזה, ולא רק זה,
אני יודע גם שהחייזר מחטט לנו במקרר ואוכל לנו את האוכל.

געגוע
שמעתי רשרושים. שמעתי תזוזה. פחדתי. הדלקתי מיד את האור, אבל
לא היה סימן לשום מפלצת. כיבתי את האור וחזרתי לישון, אבל שוב
שמעתי רשרושים ורקיעות רגליים. מה לעשות עכשיו. איפה האקדח מים
שלי חשבתי לעצמי. רציתי לצעוק לאבא שלי, אבל לא יכולתי לצעוק.
זה אני לבד מול


לרשימת יצירות התסריט החדשות
מערכון
בני: אתה בטוח בזה?
עודד: כן בוודאי, אני עושה את זה כל הזמן.




הסלוגן הוא
תמצית המהות של
כל אחד
מאיתנו...


מה לעזאזל זה
אומר עלי?


תרומה לבמה





יוצר מס' 79307. בבמה מאז 2/11/07 13:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורן וולינסקי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה