[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אורן ראובן
ICQ 282300074 282300074  Oron Robinfeld

אל היוצרים המוערכים על ידי אורן רובינפלדאל היוצרים המעריכים את אורן רובינפלד
הגיע העת לחזור ולחדש :]
אחרי מעבר לצפון וזמן הסתגלות, הגיע העת לפרוק את
יצריי מחדש.

יליד 03.06.90

(כן, אפשר לחלק אותי ב3 ;) )




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"בלבול", זה מה שיש לי לומר. "מה?" שאלתי, תוהה לחלוטין מה
כוונתו. "כן, בלבול הינך מבולבל לגמרי ואתה לא יודע מה לעשות".

הוא קירב אליי את פניו, את שפתיו, ונישק אותי. "מה אתה עושה?"
עצרתי אותו. "מנשק אותך, מה אתה חושב שאני עושה?" "כן, אני
יודע, אני שם לב, פשוט אף פעם לא נישקו אותי ואני..." לא היה
לי מה להגיד, הייתי די משותק.

משל
הלכתי, רחוב עמום שעות ערביים.
תיסכול, עצבות, בדידות וקור מסתובבים איתי חושבים שהם מגניבים
אלה. כולנו בדרך לראות את ציפייה, למרות שאין לי כבר כוח
לציפייה. היא שופטת את כולנו בחבורה.

מלחמתי
יצאתי מהדירה וירדתי מהר במדרגות, בעודי יורד מין המדרגות קול
פיצוץ אדיר נשמע. יצאתי אל הרחוב וראיתי את דירתי בהריסות
ועולה באש. ידעתי כי מישהו מנסה להרוג אותי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Little boy of dream,
Little boy of love,
Little boy of music,

Doing it slow,
Faster and more,
In heartland dream,
Just doing my thing,

.Gosh babe, my guy.
Wish I could write you my feelings.
But I can't. There's not enough paper for that.
Your hands when hold me.
I can melt with in them.

בדידות
Oh come on,
try to ride the sun.
In 20 years or so,
you'll think they wont cry?

אהבה היא אינה דבר, והיא אינה מחילה,
אהבה לא נועדה לתשומת לב, וגם לא למשחק רגשות אכזר,
אהבה שכחה, שכחה את קיומה,

פזמון
אכן זה סתם שיר,
סתם שיר נחמד,
אז תעשו טובה,
כי זה בכלל לא רע

אהבה
אוחזים ידיים, מחבקים,
נשכבים על המכונית,
מבטים למעלה לשמיים הכחולים,
כל אלה הם חיינו,
מחכים עד רדת חשכה,
כוכבים שם מבטים

אז הם אומרים שזאת לא תכנית,
אבל ישנו הרעיון.
אז אם אפחד, תהיה שם?
ואם הם יאמרו שזה לא נכון.

איזה יום, איזה יום
אכן יום גדול
התחלתי, נשמתי, יצאתי
בראשית של חיי
מחילה על פחדיי

היא תפסה, גררה,
החזירה לביתה,
את קן בובת ה-man,
קן חי בשקר, קן הוא בעצם הומו.

כמיהה
עיניך מדממות בשלווה,
סופך קרב ובא,
גופך מוטל חסר ישועה,
זיו חיוכך עדיין בשלו,
לא מודע לכמות כוחך.

גורל
יצא אל הקרב, צימאונו רווה.
מוכן לקרב, מוכן לתת את חיוו, גיבור בתלם הוא.

עצב
עכשיו הכלב הזה הוא כבר גבר,
גבר עצוב, מלא חסכים,
גבר מבולבל, לא מבין,
עדיין הוא מבקש את אותם הרחמים,
בבקשה תראו לו שהוא אינו בין הבודדים

דיאלוג
האם אני עוד אשנה את הכול?!
חוזר וחוזר,
מה אעשה?
האם אני שווה את כל זה?

פזמון
היי אתה שים לב,
זה ממש לא יהיה שליו,
אתה לא יודע מה קרה,
אתה חי ממש לא נורא

איך בגדתי בך?
איך התכחשתי אליך?
איך לא ראיתי אותך?
איך העדפתי מישהו אחר?
איך שנאתי אותך?

ילדי א.ד. גורדון
שם יושבים
שם לומדים
ילדי א.ד. גורדון
כבר כולם

שירת ימי הביניים
שלום לכם ימים יפים - רואה אותכם עוברים שבים.
יראו אותכם כולם - שם בין ענני הסתיו.
רואים אתם כל כך יפים - עוברת לה השנה הכי יפה.
תראו עושים לכם שלום - נותנים לכם מבוקשכם ימי התום.

חייב לברוח להימלט, אני פוחד
יוצא מהקריה רץ אל הנשייה
שם חומות לא נכונות
אפור מחניק מפחיד
הכל רטוב זה לא כתוב

אז מה עושים?
תגידו לי, שיהיה פה אמיתי,
הרגשה די מוזרה,
מעוותת מציאות עגומה,
או שהיא איננה?
כי אין פה תשובה.

הנך יופי בתפארתו,
הנך כל מילה שאי פעם נכתבה,
הנך תמונה שאי פעם צולמה,
הנך ציור, איור של שלמות.

יוצא החוצה, נושם אוויר
יוצא, רואה שמיים
תכלת, עננים בין חורים
בין שמיים לבין ההרים
חושב את אותם מחשבות
לא ברורות לא נכונות

נשארתי בבית, עצוב ומדוכא,
לא יכולתי, הייתי מנותק, השכל היה מעוות,
הכול נראה דפוק, שנאתי, תקפתי, פחדתי,
לא נראה כאילו יהיה סוף לכול המהומה

והוא אותו זקן כן, כן ההוא שישן
בביתו שם לבד, לבד ובדד
והכלב שהיה לו כדי לשמור על חברה
כבר מזמן ברח ומצא לו חתולה
והזקן נמצא בביתו הישן והנושן
והוא אותו זקן שעדין ישן וישן וישן...

אז רוצה אני שוב
את אותן השנים, מהתחלה להתחלה.
מה הייתי עושה שונה?
מה אני רוצה?
ילדות ותום לעומת בגרות והון.

וזה ממש לא בדיחה,
כאשר המדינה נפלה,
הרחוב נדלק לאות מחאה,
אך גם זה לא עזר,
והוא לאנריכיסט חזר

הולך בין הפסים
קווים לא ברורים
היער מצד ימין, אין מצב זמין
רואה שני פנסים
אור בוהק, אין מצב זה לא דולק

וטפטוף של הרמוניה,
ושל מילה קטנה נוספת בין שורותיה,
זו מילה, שנאכלת על ידי יושביה.
זו מילה שנרקבת לה בין ידיה.

געגוע
ובסוף באותו יום שהינו יום השביעי בשבוע.
לאחר משחק, באותו סוף מרץ.
בכית. ולמה שאלתי?
אני דואג לך ענית.
אתה בוכה בגללי? באמת?
דבר זה כה חדר לתוך עומק נשמתי.

פזמון
נכון זה קשה,
ברירת חיים, ברירת מחדל
תיקח לעצמך זמן תראה איך תגדל,
תזוז מהספה תתחיל להוביל,
תראה לכולם שאתה זה הכי טוב שיש


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הצלחה היא מילה מלאת משמעות,
יש שיגידו שהצלחה נמדדת על פי הישגיך בלימודים,
יש שיגידו שהצלחה נמדדת על פי מספר חבריך,
יש שיגידו שהצלחה נמדדת על פי הכסף שאתה מרוויח,

התבגרות
יום אחר יום.
כך הסיפור מתחיל,
אמרו שלום לאימא ואבא,
אמרו שלום לנער,
אמרו שלום לזקן שרק עכשיו נפטר.

המשפחה שלי די מפורקת. כלומר לגמרי מפורקת, בתור ילד לא היה לי
עמוד שידרה של משפחה ולא היה לי למי לפנות, לכן התעללו בי בבית
ספר וזה גרם לי לעוד יותר טראומות וחוויות קשות. ואף פעם לא
הייתי מתמודד מול הילדים האלה, כי הייתי חושב שזה מגיע לי! אתם
מבינים? לחשוב

יסורים
אנשים הם אפאתים,
במקרה הטוב,
ובמקרה הרע הינם מעיקים.
שאותי הם מאוד דוחים.

זכרונות
הולך ברחוב של החוף חושב, שמחר ביום ראשון אני כבר אהיה בן-אדם
יותר טוב. כל כך שקט ורגוע מי תיאר לעצמו שיום כזה יגיע? יום
אביב מושלם ונחמד.

כול החיים שאלה זאת תרדוף אותנו.
אנחנו נדבר,נשחק,נדאג.
הכול כדי לענות על השאלה, אני שווה?

הומור
שבוע מיונים נגמר ואיתו גם החמש'וש שקיבלתי, ומפה לשם הגעתי
להיות בקורס ממ'ס מסוקי יסעור.

הרהור
שאלות, שאלות, שאלות...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כל הזמן חשבתי מה אני בעצם עושה. אני פה עם בחור שהכרתי אתמול,
ועכשיו אני שוכב אתו פה באיזה פיקניק על גדות נחל. למקום הזה
אני מביא בחורות ועכשיו אני מביא בחור. מה עובר עליי? השאלה
הזאת לא הפסיקה להטריד אותי כל הזמן הזה שהיינו שם.

הוא היה שקט, לא הפריע לאף אחד. הוא היה ילד טוב ונבון שהמורים
תמיד היללו. ילד עם המון פוטנציאל. הוא גר בצפון ניו יורק, בן
למשפחה מיוחסת. אביו, רנדי גריין, היה מזכירו האישי של מושל
מדינת ניו יורק ואמו, אירה גריין, אשת חברה למופת...


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מעובד דיגיטלית
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

נוף
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

אורבני
אל היצירה


לרשימת יצירות הסרט החדשות
סרטון




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"




צרצר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 78845. בבמה מאז 30/9/07 12:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורן רובינפלד
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה