|
"אמרתי בלבי שאולי אפליג מעט כה וכה ואראה את
חלקו המימי של העולם. זו דרכי לגרש את המרה השחורה
ולווסת את מחזור הדם".
תמהוני מגיח משומקום, ולוחש משהו באוזנינו.
"כמו בסרט של דיוויד לינצ'" את אומרת.
"תהנו מהרגע כי אין הרבה כאלו בחיים" את מתרגמת.
לא הצלחתי להבין אם זאת מחמאה או נבואה קודרת...
|
רק אתמול היינו כאן יחד, שוחים עירומים בים השחור,
ואחר-כך שכבנו והתנשקנו על החוף, בצל הירח.
|
לעצים אין בחירה חופשית, רק גורל.
תשאלו את העץ הזקן ברחוב הראשי של נתניה, ליד הבנק המרכזי.
|
היא ישבה במרפסת של הפנסיון, מחזיקה ספר ומביטה אל השמש ואל
הים. שיער צהוב נוגע בכתפיים בהירות, שמציצות מעבר לגופייה
אדומה. מוצא אירופי. ניגשתי.
שלום, שמי דני (ככה חברים שלי קוראים לי), ואני מחפש אהבה.
חיוך.
|
אחרי כל קיץ בא חורף
אחרי כל אושר באה בדידות
אחרי כל רעש בא שקט
אחרי שמחה, עצבות
|
התמכרי לבדידות
ושקעי
בים של אכזבות
מערבולות ותהומות
|
אהבתי את המדבר.
את המרחבים העצומים, החום, הניתוק.
הלילות הבהירים והימים הארוכים. הריגוש של למצוא גב מים
בערוץ יבש, או מעיין בסוף היום.
|
ואם אני אמצא את מה שאני מחפש, האם אדע שזה זה, או פשוט אדלג
מזה, כמו מכל דבר בחיים האלו. הכרויות של יומיים, עם אנשים או
מקומות, לא מראים חסרונות או יתרונות
|
אי שם בהרים הלבנים בארץ האגמים
גדל פרח שרק אני מכיר.
רועה עיזים לקח אותי גבוה למצוק
והראה לי היכן הוא גדל.
|
בעיקר סקיצה מאולתרת על בסיס Am
|
|
|
