|
1977-עד מתי?
רועה צאן, אומן הכלום ומאמין שהכל יהיה בסדר.
טענתי את האקדח ויצאתי לחפש את בני השמן. הנקמה בערה בתוכי,
אני לא פושע ובטח שלא רוצח, אבל הוא חייב לשלם על מה שעשה.
|
אני זוכר את היום ההוא, היום שבו ברחה לי כבשה.
|
"תתקן אותי, אני שבורה". התחננה.
|
סליחה, איך אני מגיע לאייסלנד?
|
רוכב על סוכריית סוס אל עבר השקיעה, מוסיקת מעליות ברקע ואנשים
רוקדים בטרוף, סופשבוע רגוע בכותונת משוגעים.
|
טסים ערומים על עפיפון אל עבר הזריחה, אני לא אומר הרבה אבל את
יודעת הכל.
|
|
|
למכור חרא זה לא
קל, אבל תקרא לו
דשן...
צרצר. |
|
