[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אורן גרצמן

יליד 1978
אורן כותב מדע בדיוני בעיקר, אך לפעמים יוצאים גם
דברים אחרים.
חלק כאן, חלק לא,
חלק ישן, חלק חדש
חלק נחמד, חלק נחמד יותר

זהו...

את כל השאר תצטרכו לקרוא לבד




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מדע בדיוני
הזמנתי את כולם, אך אינני בטוח שהיה זה הצעד הנכון. ככלות הכל
- כל אחד ואחד מהם ניסה לשים קץ לחיי בהזדמנות זו או אחרת.
אולי כשאספר להם מי אני, הם יצטערו על אובדני. אינני יודע מתי
ואם אי פעם נולדתי, בדרך שבה מגדיר כל אחד מהם לידה.

מדע בדיוני
"תרנגולת שאינה מטילה ביצים - מה דינה ?" הדהד הקול בפעם המי
יודע כמה.
"כליה !!!" היא אמרה לבסוף - מביטה במראה בזעם.
הוא לא הרפה - "הסבירי !" דרש מיד.
היא - דינה - ישבה בקצהו המרוחק של החדר.

משל
העניין די פשוט בכל מה שקשור לדרקונים וזהב. אני לא המצאתי את
זה, זה איזה כלל עתיק שנקבע בשבילנו. דרקונים אוהבים לישון.
בכדי לישון טוב עליהם לנוח על מצע טוב. זהב, מסתבר, משמש כמזרן
מושלם לדרקונים במשך כל ימי חייהם.

סוריאליזם
למינג, הם קראו לו לאחר ניסיון ההתאבדות הכושל. לקפוץ מגג
בניין משרדים לאחר שאיבדת את מקום עבודתך - היגיון צרוף תוך
כדי מעשה, טירוף לאחר מכן. אבל הכל שטויות - כל מי שמבין חצי
דבר ומתעניין בעוד פחות מזה יודע שהלמינגים לא מתאבדים - הכל
קורה בטעות - תאונה...

פנטזיה
לא יכולתי להאמין למראה עיני. או'מלי היה מעבר לאיבוד עשתונות.
פשוט לא היה אכפת לו. בתור הקצין הראשון לקחתי את הפיקוד על
הנעשה בספינה, אך גם אני ידעתי שהסיכויים אפסו. כמויות הנפט
הענקיות שהובלנו החלו להישפך אל האוקיינוס הצפוני.

מדע בדיוני
רוע, יש לציין, פשוט מאוד גדל על אנשים, נדבק אליהם בצורה של
גידולים תת אטומיים. זיהומים סביבתיים או זיהומים נפשיים של
אנשים בעלי גידולים כאלו יכולים להשפיע על כל אחד ואחת מאתנו.
הרוע הוא לא יותר מתופעה כימית פשוטה, כמו כל מחלה אחרת הניתנת
לריפוי...

קונספירציה
כל אחד יבחר תשעה תאריכים שונים ותשע שיטות שונות לסיום מהיר
של חיי אדם. כל אחד ישלח בשבוע הקרוב, כך הסכמנו כולנו, את
ניחושיו לכל אחד מתשעת מכריו. עד סוף השבוע, לפי ההסכם, ינוחו
על שולחני תשע אפשרויות ותאריכים שונים למות בהם.

מדע בדיוני
איך יהיה זה לחיות את שארית חייך ? כאשר אתה כבר יודע מה צפוי
ובכל זאת אתה לא מסוגל להחליט ? אמיל קילרם התחבט באותה השאלה
בדיוק באותו ערב. שמונים שנה אף לא חשב על כך.

מדע בדיוני
פניו היו שפוכות על השולחן והוא בהה באדישות בכוס הבירה הריקה
והמטונפת שעמדה מולו. הוא הביט בדלת המסבאה, שנראתה קצת
מעוותת מבעד לכוס, נפתחת ונסגרת, וראה את האורחים נכנסים
ויוצאים. הוא שכב כך במשך שעה תמימה כמעט עד שמישהו הסיח את
דעתו.

משל
הם הכניסו אותה למכונית, או יותר נכון - זרקו אותה, גלגלו אותה
לתא המטען. עכשיו היה חשוך עוד יותר... היא לא חשבה שיוכל
להיות חשוך יותר. היא לא אמרה מילה, לא הניעה איבר ללא רשות או
פקודה. הנסיעה עייפה אותה והיא נרדמה. כשהתעוררה טעם מתכתי היה
בפיה.

מדע בדיוני
תמיד זה נראה כאילו חלפה לה רק שניה אחת. השעה הייתה שש וחצי.
יצאתי כלעומת שבאתי. שוב אותה תחושה לאחר טיפול שהכל פתאום
נראה גדול יותר, ואני מרגיש קטן יותר. המסדרונות נראו ממש
מרווחים פתאום. אין צורך לריב עם אף אחד על מקום.

דיאלוג
השיחה הבאה התנהלה, אולי בין שני אנשים משכילים באוניברסיטה
העברית בירושלים. מצד שני אולי היא התקיימה בשעת לילה מאוחרת
בין שני פועלי ניקיון בבית חולים במרכז הארץ, או שאולי היה זה
בדרום. אולי הייתה זו שיחה בין פסיכולוג לחולה נפש הוזה.

מדע בדיוני
חזי הוביל אותי קרוב יותר אל הבהמה המטולאת. מקרוב הוא דווקא
נראה קצת אצילי אפילו. חזי הצביע על הסוס ואמר, "הנה, כאן
שמים את האוכף," הוא החווה בידו מבלי לגעת בחיה, "וכאן..."
הסוס ביצע תנועה פתאומית וחזי הקפיץ את ידו בחזרה לחיקו. הוא
נראה מבוהל לרגע, אך מיי

מדע בדיוני
"השאלה הגדולה שהטרידה את האנושות מאז המצאת הדת עומדת
להיפתר...", "ההוכחה לנכונותו של ספר הספרים תוכח או תופרך
בעוד פחות מעשרים וארבע שעות...".
כמה קלישאות אפשר לדחוף למהדורה אחת ? שאלתי את עצמי...

אורבן לג'נד
הרכב פילס דרכו בסמטאות ירושלים בחלקלקות. זו דרכה של דליה
להגיע ממקום למקום. תמיד בדקה התשעים, אבל תמיד בזמן. היא לא
התרגלה עדיין לתרבות האיחורים הישראלית. אצלה, המהנדסת - הכל
חייב להיות מדיוק תמיד - לא פחות ולא יותר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
אחד או שלושה ?
שלושה הם אומנות,
ואחד הוא האמן...


לרשימת יצירות הצילום החדשות
טבע
אל היצירה




התבלבלולולולו...
התגלגלולולולו...
התבלבלולולולולו..



כבשל'ה מתחילה
להבין שאולי
הצפייה המרובה
בפרפר נחמד בגיל
ההתבגרות לא
הייתה כל כך
חינוכית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 104. בבמה מאז 26/2/99 20:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורן גרצמן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה