|
I'm standing in the dark
I'm looking around
Everything is silence
Everything is dark
|
...במקום שהזמן בו עובר, שם ליבי איתך ואתה לי חסר
והנך מליבי יצאת כה מהר...
|
ואני נשברת
לאחר מכן נאספת חזרה וממשיכה
הלאה
עד לשברון הבא
שתמיד מגיע, מאותן הסיבות
כי הן תמיד שם, בשבילי, מחכות שם רק לי
שלובות זרוע באותה הרגשה רעה
של מלאות גדולה ועם זאת ריקנות אדירה
|
מראה, במה בעצם אני צופה?
אני רואה הרגשה, היא אמתית
|
יום חולף לו כגל, המתנפץ אל החוף
|
בודדה במערכה מול החיים
מול השגרה המוכרת כל כך
הממלאת את חיי מקצה לקצה
כערפל סמיך המסמא אדם
|
הגיע הלילה, ואני עפה,
עפה משם,
עפה דרך החלון כמו יונה לבנה,
עפה גבוה, למעלה, רחוק,
כמה שיותר רחוק.
הנה הבוקר עוד מעט יגיע.
|
אני חיה באשליה
היא מתוקה ובבסיסה מרירה
אני נושמת בבועה
היא עוטפת אותי וממלאת אותי
היא מציפה אותי על פני הזמן
|
הכל התחיל לפני כמה שנים - משהו כמו שמונה, אני כבר לא זוכרת.
אני רק כן זוכרת שזו תקופה ממושכת. אני כבר לא בטוחה איך באמת
הכל התחיל, או שפשוט הייתי צעירה מדי כדי לדעת או להבין.
|
מכירים את גלי העצבים האלה, שהכל יחד, אחרי שרק הזיתם את כל
אלה, שמפעפעים בכם ואתם פשוט רוצים להתפוצץ, בגל כזה גדול
שימחק כל זכר וקיום לכל אותם יצורים נלעגים ונתעבים, שישמיד
וימחק כל זכר להם?
|
|
|
לילה טוב דוד
הליקופטר.
המתאגדים החדשים
ברגעי נוסטלגיה
לפני השינה. |
|
