|
אורן דנצר איננו.
הוא היה.
הבליח לרגע.
ואיננו (מאז אמצע שנת 2000 בערך).
הדף הזה מוקדש לבנאדם שאף אחד לא הכיר;
אנונימי, אלמוני, עוד נגן/יוצר/כותב/משורר שבודדים
הכירו.
כל הקטעים כאן נכתבו או הוקלטו איפשהו בין 1994 ל
1998, חלקם עם נגנים אחרים וחלקם לבד בבית.
זהו.
עוד קטע בגירסא הראשונית שלו (גיטרה קלאסית ושירה בלבד)
|
4-Track
מכונת תופים, בס, 2 גיטרות, שירה, קולות...
כמו שהיו עושים פעם.
|
אני זוכר איך נפלתי...
הגיע לי ליפול!
|
מחשבות נדחקות
דרך קליפת המוח
|
|
|
מספרים שבלילות
הוא לא ישן.
שהוא יושב שעות
מול המחשב.
שהוא שנון,
ציני,
וגם הוא חולם
לכתוב סיפור
קצר.
'זה שמאשר את
הסלוגנים' -
סיפור סוחט
דמעות.
בקרוב ב'במה
חדשה'. |
|
