|
יותר אני לא מדברת איתה, ולא אכפת לי שיום שישי עושים לה יום
הולדת. ולא אכפת לי שאמא שלי תגיד לי שחברות זה חשוב.
|
בדרך כלל לא היה אכפת לי שקראו לי בשמות האלה, אבל ביום שג'קי
בא לגן, אמא שלי קמה מאוחר ולא עשתה לי צמות, כל השיער שלי היה
פרוע ומבולגן, וילד אחד הוסיף, על השמות הרגילים, את הכינוי:
"שיערות סבתא."
|
אני שמנה. 94 קילו. אבל מגיל צעיר שותפה לעסק של סבא: הגלידות.
|
כשהייתי קטן הייתי סופר כבשים.
|
תיראו, זה לא שאני איזה פושע מסוכן.
|
אם אני עולה במשקל, גם אם זה מאה גרם, המאמנת שלי לוקחת אותי
לסיבוב ריצה של ארבעה קילומטר.
|
גם אתה לא היית מספיק טוב בשבילי, אל תעשה פוזות.
|
אני מאוהבת במנהלת שלי. היא... משהו שאני לא יכולה להסביר.
|
הלכתי לבריכה לפני מספר ימים בשש וחצי בבוקר. במלתחה ראיתי את
שכנתי רוזי ערומה. אישה בת חמישים. החלטתי לא לומר שלום, לא
נעים לי. "רפי בוקר טוב!" אמרה לי בהתלהבות רוזי העירומה.
|
אני אקרא לילדה שלי דייזי והיא תהיה הילדה הכי מגניבה בעולם.
אני אקרא לילדה שלי דייזי ואדאג שהיא תסתובב תמיד עם שתי צמות
הדוקות ושביל ישר לאורך כל הראש. אני אקרא לילדה שלי דייזי
והיא תנגן בחליל, כינור, דרבוקה וגיטרה חשמלית, אני אקרא לילדה
שלי דייזי ואקנה לה
|
החלום הגדול שלי הוא ללמוד בלט באנגליה.
|
גילת בוכה. גילת נרגעת. גילת אוכלת. מחרבנת. משהקת.
|
אמרתי שאני מסוגלת,
שיקרתי. אוניברסיטה ואני לא הולכים ביחד.
סליחה.
|
האם אתה באמת חושב
שלך אכפת כל כך
ואיך זה מסתדר
אם
כל רגש לפח
|
שני דובים הלכו לגן
אחד גדול אחד קטן
והגדול היה שמו "בו"
והקטן קראו לו "גו"
|
דברים פשוטים
הם חמקמקים מדי
אני אוהבת את הכאן ועכשיו
|
השקט שלנו
הוא הרעש שבי
ההתכתבויות שלנו
מבקשות לצאת
|
לכל מקום אליו אלך
אקח איתי את היומן
כדי שאם ארצה לכתוב-
יהיה מייד מוכן
|
כשהשמש תתעורר
וחיוך חדש יפציע
אעיר את תמר
אומר לה שהיום הגיע.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בסדר, בסדר, אני
בא.
הטבע קורא לי... |
|
