|
וזו שנאה ויש גם דיכאון,
וחוסר כל וללא כלום,
אך מעל הכל, מעל הכל וללא צל של ספק,
זו אכן הבדידות.
|
היגון הקודר, הכעס, הבכי,
הצער, החרדה, הגעגועים.
היכולת לשכוח, הרצון לזכור.
|
ואני לא מבינה איך "רק תתנו לזה זמן" הפכה לקלישאה נפוצה
כל כך בקרב מנחמי השכול.
מנחמים יקרים, תעצרו אותו אם אתם יכולים, דוממו את השעונים,
מנעו מהעולם מלספור שעות ומהאנשים למנות תאריכים.
ואם אומרים אתם שזה בלתי אפשרי,
אז אנא, אל תעשו דבר.
|
|
|
לחם, אני שולח
אותך. ביום מן
הימים אני צריך
למצוא אותך, הנה
ככה כתוב.
(לא להאמין לכל
מה שכתוב) |
|
