|
וזו שנאה ויש גם דיכאון,
וחוסר כל וללא כלום,
אך מעל הכל, מעל הכל וללא צל של ספק,
זו אכן הבדידות.
|
היגון הקודר, הכעס, הבכי,
הצער, החרדה, הגעגועים.
היכולת לשכוח, הרצון לזכור.
|
ואני לא מבינה איך "רק תתנו לזה זמן" הפכה לקלישאה נפוצה
כל כך בקרב מנחמי השכול.
מנחמים יקרים, תעצרו אותו אם אתם יכולים, דוממו את השעונים,
מנעו מהעולם מלספור שעות ומהאנשים למנות תאריכים.
ואם אומרים אתם שזה בלתי אפשרי,
אז אנא, אל תעשו דבר.
|
|
|
"...שאלתי אותו
מנין הבטחון
העצמי העצום הזה
ותשובתו היתה
שזה מאמא
שלו. ביקשתי
ממנו דוגמא והוא
נזכר באיזו
עבודה שהיה צריך
להכין בבית הספר
לאלוהימים על
אבן כל כך כבדה
שאפילו הוא עצמו
לא יוכל להרים
ואיך אמו אמרה:
"אתה יכול, אתה
יכול" ואיך שזה
עזר לו..."
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן :"בטח
באל ובאמא שלו" |
|
