|
שתיקה ( קטע מיתוך ) / רחל
זה נטל השתיקה לארץ מדכאני,
זו חרב השתיקה גוזרה את לבבי.
אני עודני פה וממתינה עודני
ודם שירי פלוט עוד מאדים סביבי.
המוות הוא דומם, אכן נידום כולנו
כתם, בבוא היום, הארח הקצר.
שנאה תעורר מדנים
ועל כל פשעים תכסה אהבה.
|
תקראי בשמי ואענך
למעשה ידייך אכסף
|
ראיתי לפתע את הגבר,
הגבר,
שהפך לשפחתי...
|
עפר פסגות הפריחי
מכס מלכות תבנית
|
קילפוני עד זוב דם
כמחפשים מנוח בתוכי
|
"את אמא - אני לא "
ציטטתי יתומים,
|
ולא ידע עוד בשרנו
את תלם הגיצים.
|
|
|
אתמול, אחרי
שיכנועים, עראפת
בא אלי לקפה.
נשקתי אותו בזקן
ואז הוא אמר
"מפחיד, מפחיד
לבוא לפה, עם כל
הפיגועים וזה,
אבל מה אני לא
שוכח תחברים
שלי"
נסיך הביצה |
|
