|
שתיקה ( קטע מיתוך ) / רחל
זה נטל השתיקה לארץ מדכאני,
זו חרב השתיקה גוזרה את לבבי.
אני עודני פה וממתינה עודני
ודם שירי פלוט עוד מאדים סביבי.
המוות הוא דומם, אכן נידום כולנו
כתם, בבוא היום, הארח הקצר.
שנאה תעורר מדנים
ועל כל פשעים תכסה אהבה.
|
תקראי בשמי ואענך
למעשה ידייך אכסף
|
ראיתי לפתע את הגבר,
הגבר,
שהפך לשפחתי...
|
עפר פסגות הפריחי
מכס מלכות תבנית
|
קילפוני עד זוב דם
כמחפשים מנוח בתוכי
|
"את אמא - אני לא "
ציטטתי יתומים,
|
ולא ידע עוד בשרנו
את תלם הגיצים.
|
|
|
כל אחד רוצה
להיות אלוהים,
להיות אלוהים,
להיות
אלוהים...
אם לא אלוהים,
אז אולי
יוצר בבמה חדשה |
|
