|
היא סיימה את התואר ראשון...וכרגע עובדת.
בסופי השבוע היא משתדלת לבלות עם החבר, או המשפחה.
זה כאילו שהיא ממש ציפתה שזה יקרה, כאילו שהיא הרגישה את זה
בכל גופה. היא הייתה בטוחה שהוא יעמוד שם ויחכה לה בכניסה
שתבוא ותכנס לביתו. בזמן שנהגה לשם במכונית שלה היא לא הפסיקה
לחשוב עליו, על איך שהוא נראה, על ההומור שלו
|
הכל היה מסתדר אם רק היינו חושבים טוב יותר לפני שכל הבלאגן
התחלי אבל לא ישבנו ולא חשבנו ובגלל זה התחיל הכל.
|
הייתי נותנת 100 דברים
רק בשביל לראות אותך
100 דברים בשביל לנשום אותך
100 דברים רק בשביל לגעת בך שוב
|
נעלם בכל שניה
וממציא לי פה תשובה
על איך הגעת
על מה שמעת
|
מביעה עניין בך
או בעצם אהבה
מנסה להיזכר
מנסה להתקרר
|
שוב
מרגישה בסרט
שוב
כותבת במחברת
|
איך כל זה התחיל
אני כבר לא יודעת
אולי ביום הולדתי
אני כבר לא נוגעת
|
תקשיב עכשיו חבר
אני עכשיו אומרת
תן לה לדבר
כי בסוף היא לא חוזרת
|
בחורה בתת משקל
במצב כה מבולבל
חצי מבט אל הצלחת
ואז פתאום בורחת
|
מחפשת סודות
להטמין בך
כי עברי
לא יחזור
|
השמים שלי
לעולם
לא יהיו
כחולים without you
|
יושבת ומביטה בך
רוצה לראות את פרצופך
ואתך ענייך היפות
שרק אותי הן מציפות
|
חיה במין בועה שכזאתי
שבה אני בוכה המון
חיה בבועה כזאתי
שמגלה לי פה המון סודות... על עצמי
|
איש בירוק אדיש
מביט בי
בעיניו שמזכירות
לי את הים
|
הולך ונעלם
כמו קשת בענן
שמתפוגגת עם הזמן
|
עוד שנה
עוד שנה מגיעה
עם חור בלב
חור שנשאר לעולם
|
זמן
תגיד לי כמה זמן
כבר תגיד לי כמה זמן
תגיד לי כבר כמה זמן נותר ממני
|
זאת אבן בוחן
אמתית עכשיו
מה שהלב מרגיש
אומר זה סתיו
|
יום של עצב נוראי
מחליטה להגיע למרות שאני
ממש מבולבלת וגם קצת עצובה
מחליטה להגיע אבל ממש לא רוצה
|
.כמה חוצפה בעולם
כבר תיפול עליי
כמה חוצפה בן אדם
השיר הזה לעולם לא יושלם
|
מתחזה לעצמי
כי אני כבר לא אני
אני לא חוזרת אליי
נלקחתי מעצמי ודיי
|
מתחזה לעצמי
כי אני כבר לא אני
אני לא חוזרת אליי
נלקחתי מעצמי ודיי
|
דחיתי את הלב
דחיתי ת'כאב
כי הכל עכשיו פה נגמר
זה הסוף המאושר
שציפיתי לו כבר
שנים רבות
|
השמים שלי כל כך
שחורים
ויש פעמים שהם
גם אפורים
עם ירח אחד ומיליון... כוכבים
|
אני רוצה יותר ממך
לא אל תחשוש עכשיו
זה רק ביטוי
עד שנאהב
|
לא הזמן שלך
לשבת על ספסל
זה לא הזמן שלך
להתבטל בכלל
|
כשהלב שלי בוחר
הוא יודע אין אחר
אחרי הכל פיתחתי ציפיות
וגם שאלתי שאלות
|
נער בגילנו מצא חתיכת ניר
ובדמו רשם שם
את אשר עבר עליו
|
לא נפרדנו עדיין
ולא נספיק לעולם
כי כבר מתת בנתיים
ולא תחזור לעולם
|
עוד שתי דקות וזה נגמר
מי יזכור אותך מחר?
רק אימא אבא והאח
רק אנחנו פה לא נשכח
|
שונאת את החורף, את הגשם, את הקור
שונאת שהשמיים צבועים באפור
אוהבת את הקיץ, את החום, את הפריחה
אוהבת לצאת לעונה עם שמש ושמחה
|
לא חייבת לנתק אותך
לא חייבת ממך להתנתק
קשר כמו זה רציתי
והפעם אין מי שיתנגד
|
אני לא חושבת
שהשמים מספיק גבוהים
בשביל מה
שהלב שלי מרגיש... בעננים
|
בעצב
דמעות זולגות על לחיי
בעצב
רואה רק שחור לפניי
|
רוצה לטוס לעוף מפה
רוצה לצרוח לברוח בכל הכוח
רוצה הכל גם אותו לשכוח
|
נגמר לי מה לתת
נגמר הדיו בעט
ותמו המילים
ועוד שלום תמים
|
כששחור זה לבן
כשאדום זה דם
העולם עוצר
ושוב חוזר
|
שוברת שתיקה
מדברת
לא עונה
|
מי היה מאמין
מי היה מנחש
שבתוך עיר קטנה
בוערת לה אש
|
לא רציתי לבכות היום
באמת באמת שלא
אבל מה אני יכולה לעשות
לבכי יש רצון משלו
|
שוב אני עכשיו כותבת
את אשר עליי עובר
כל מה שאתה מספר לי
זה שאתה יודע שעלייך זה שומר
|
כי זאת זכותם עם כל אותן שנים של חוסר עוני ורעב. הגיע הזמן
לתת להם את כל מה שמגיע להם לקבל.
"כי כל מה שרצינו היה להגיע לכאן ולחיות כבני אדם".
|
|
|
כמו מפגר אני
כותב סיפורי מדע
בדיוני ומחזות
ופרגמנטים
וסיפורים קצרים,
ואפילו הצלחתי
לכתוב פלסטיקה
(למרות שהעט שלי
התמלא פלסטלינה)
והדבר היחידי
שמפרסמים לי זה
את הסלוגנים
המטומטמים?
חתול מכה שנית |
|
