|
1980, בבית חולים העמק.
אמרו לה שנחנקתי. התינוקת כחולה אין לה סיכוי.
אחרי שתי דקות התחלתי לבכות - מי אתם שתחליטו לי?
יצורים בחלוקים לבנים מוכתמים בדם.
רוצה להחליט לבד את ההחלטות הלא נכונות.
אני אוהבת,
חושבת ואומרת הכל.
רק חבל שלא לאנשים הנכונים!
אבל אני שר מהלב, מהלב. והוא מביט בהן בעיניים מלאות תאוות
בשרים. איך יכול להיות לעזאזל?! לא הכרתי אותו כך. בחור טוב
אמרו לי.
והוא, תמיד היה מסתכל בי. בעיניים מלאות אהבה.
|
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
