|
אור נולד לאם אלמנה שזרקה אותו מיד אחרי הלידה תוך
כדי ריצה מבוהלת למקום לא ידוע. עקבותיה אבדו מאז.
אור אומץ על ידי להקת זאבים אשר טיפלו בו ביער במשך
חמש שנים. בגיל חמש אומץ אור על ידי משפחה של מלכות
יופי שבדיות שעברו במקום והבחינו בו. מלכות היופי
לקחו אותו לאי אקזוטי באוקינוס האטלנטי בו הוא מצא
את הכתיבה כתחביב. עד היום אין לאור בעיה לנשק את
הדודות בחגים.
את מבינה ילדה, כולם מתים בסוף. גם אבא שלך היה מתפגר בסופו של
דבר. אבל מה, יש אנשים שסתם מתים ויש אנשים שמתים גיבורים.
|
"הצילו! הצילו!" זעקה סוזי בעוד היא נתלית שארית כוחותיה בקצה
הצוק. "החזיקי מעמד!" צעק אליה ג'ק והחל בריצה מטורפת לכיוונה
של אדם היודע כי גורל אדם אחר מונח על כתפיו.
|
הרי מי בעצם שם זין על חלום של אדם חי? להפך - כולם רק מנסים
לדרוס אותו. הייתם מתארים לעצמכם מה היה קורה אם מישהו היה סתם
הולך ומבקש להקים גן באמצע העיר כדי להגשים לחבר שלו את החלום?
היו יורקים לו בפרצוף! אבל כשהחבר שלו מת - זה כבר קדוש.
|
תמיד בשובי אל העיר ירושלים, ניחוח זיכרונות ילדות עולה באפי.
מראה האבן הירושלמית בסמטאות העיר והאוויר הצלול כיין, כמאמר
שירה הידוע של המשוררת נעמי שמר, מחזירים אותי לאותם ימים
מתוקים של ילדות. היו אלה ימים של תום וחדווה, בהם שיחקנו
ב"עג'ואים"
|
כולם מכירים את סבתא של יוחאי. היא הסבתא הכי טובה בעולם -
תמיד יש לה סוכריות בכיסים ותמיד היא מחלקת לכל הילדים בקיבוץ.
היא תמיד צובטת לי את הלחי ואומרת "אויש איזה קוקוש! הנה, קח
סוכריה".
|
איש קטן,
איש זעיר, בלתי-נראה, קטנטן.
איש הולך, אדם נעלם.
לפעמים משאיר רושם
לעיתים מותיר סימן
|
אנחנו דור מצויין
נחמן מאומן
|
אני אוהב לשבת
כאן, בכורסא הנוחה
לשבת ולא לזוז
מרגיש מאה אחוז.
|
בבוקר יום חדש
בהיר בלי עננה
קם אדם ממיטתו
|
בגיל 18 הוא סיים בגרות והתגייס
בגיל 25 הוא סיים תואר
הוא מצא עבודה
והתחתן עם אישה נחמדה מבית טוב
|
בבית הקברות היהודי של ורשה
הכל עומד, הכל אפור
מקבר המורד בגטו, עד קבר האדמו"ר.
|
ביער, בין עצים אפורים
בין עצים גבוהים, ערומים, מאיימים
|
צעק גוואלט, שים עפר על ראשך,
זה הזמן.
כי עת חרפה היא זו...
|
גוצנח היה ילד קטן ומחוצ'קן
כל הילדים צחקו עליו בגן.
וכשהבייתה היה שב
|
האיש הזה, שתמונתו מביטה במסדרון בתוך ביתן באושוויץ
עם כל כך הרבה אחרים
|
ראה מה יקרה וראה מה תבחר.
|
כשבאה צרה
כשבאה מרה
אחי אל תחטא,
אחי תירא
|
וכל הבלת מוסר או צדק
אבדה ברגע חדירה.
|
הכל נשאר אותו דבר
ודבר לא ישנה את העולם
כולנו נמות ללא סיבה
והאבן חשובה מהאדם.
|
הירח, משגיח מעל
המזון במזווינו הדל
בתוך חדר אחד, על שבעה מזרונים
ישנים אמא, אבא ואחיי הקטנים
|
זה יהיה קרב אחרון במלחמת גוג ומגוג
עם ברל'ה וז'בו
מול אנטישמים נשרוד.
|
"היידה היידה!" הוא צועק.
מאחורה, יושב שותק.
כך נוסעים הם לסינמטק
מדי פעם, קול צוחק.
|
פרפר עף לו בשדה
עובר מפרח לפרח
|
כולנו נלך לצבא
כולנו נהיה כלי להשגת המטרה
|
הו קיר גדול וכל-יכול
חלוק עמנו חסדיך!
|
אני השר לענייני כלום
אני יושב ומחמם את הכיסא
אני השר לענייני כלום
אני שום דבר לא עושה.
|
יחי אדוננו מורנו רבנו
מלכנו בחסד
מכאן עד עולם
|
כי הפך הוא שקוף,
בלי עיניים, גפיים או גוף.
|
כל כך גס, ומגעיל, ומסריח
והלשון לא יוצאת
והפה, שמריח.
|
עיני השם בממלכה חטאה
והשמדתי אותה מעל פני אדמה
לא עוד חסדי, עת לצדק עכשיו
נקמתו של פועל בשכר של רעב.
|
במיידנאק לך כפוף,
אל תרים ראש,
אל תקרא בקול.
אל תדבר מילים גבוהות,
רק לך כפוף וראה במו עיניך את השכול.
|
מוכר הגלידה הקטן
שהתחתן עם מוכרת העיתונים הגדולה
מוכר הגלידה הקטן
שהיום יושב בממשלה
|
כמה שעות מורשה
בין גבעותיה המושלגות של פולין
שוכנת לה לבטח
שדלצה שלי.
|
חברה חדשה זה יפה
מדינה חדשה זה מעניין
חבל שאני לא יכול לקפוץ אליכם לראות.
אבל לפחות תשקה את העציצים.
|
גומלח יושב על הספה בביתו, מעשן ג'וינט ונהנה מהחיים. שני
שוטרים נכנסים
|
היום הוא היום הגדול, היום יעוף איקרוס! היום יממש תשוקת כל
אדם משחר ההיסטוריה, היום יגשים את חלומי, את חלום אבי, את
חלום אבי-אבי, את חלום סבי-אבי וכן הלאה. היום יטוס איקרוס,
היום יעלה מעל העננים, היום ישקיף מן השמיים, היום ייגע בשמש.
|
כרוז: בואו רבותיי! היום - ברית מילה!
לדת אברהם, יצחק ויעקב
נכנס עתה ילד בן ימים שמונה!
הוא קטן, צעיר ורך -
הוא עוד לא הולך על הרגליים -
וכבר אנחנו חותכים לו את הזין!
|
אני פרח
אני עץ
אני גדלה
אני משתנה
אני לא רוצה שיפריעו לי לעשות מה שאני רוצה
אני לא רוצה שידגדגו אותי עם נוצה
|
ארון קבורה בירכתי הבמה. אשה בשחור רוכנת עליו ובוכה. הזרקור
רק עליה. האור מתרחב לכל הבמה. מרבד אדום נפרש. הנכה והפיסח
נכנסים משני צידי הבמה
|
כתב טלוויזיה א: אם כן יאשיהו, מתקבלת התמונה כי כאן בבית זה
שמאחורי נטרפה למוות משפחה שלמה על ידי זאב. אני חוזר, משפחה
שלמה נטרפה על ידי זאב כאן בבית זה שמאחורי!
כתב רדיו: כן, אסתי, ממידע שנמסר אליי זה עתה מסתבר כי לא
משפחה שלמה נטרפה ע"י הזאב
|
אני, מספר אישי 30743, גנרליסימו במילואים אריאל שרון, חייל
בצבא ההגנה למתנחלים וחייל בצבא ההתנתקות.
|
את הלחם במאפיות אני לא אוכל, הציפורים לא שרות בשבילי והשמש
מוזמנת לעלות ולרדת כמה שבא לה, לי לא מזיז. את המפעל סגרו, את
הרכוש עיקלו ומהבית זרקו. עכשיו אני בזבל.
|
חמישה אנשים בשורה. כולם במצב רוח עליז. כל אחד מתקדם בתורו
ואומר את דבריו
|
גובלחינסקה: (צורחת) שלום לכם תלמידים מטומטמים שלא מתקרבים
לרמת המשכל שלי!
כיתה: שלום המורה גובלחינסקה.
גובלחינסקה: איזה יום נפלא ללמד (צחוק מרושע) מווהאהאהאהההאא!
וכדי לפתוח את היום הנפלא הזה - בוחן פתע!
|
לפני הרבה הרבה שנים, כאן בארץ-ישראל, מלך המלך שלמה. ולמלך
שלמה היה ארמון גדול בירושלים, ועיטורי שן וזהב על הקירות, וכס
מלכות בוהק מרוב אבנים ומתכות טובות, ובגדי משי וארגמן
מפוארים, וחצר מלאה כולה בצמחים יפיפיים , ומערכת קולנוע
ביתית, ועשרות רבות של עבדי
|
(למואשמים) אתם מחליאים אותי! (לקהל) אם כן, היום ייפתח משפטם
של שלושת הנ"ל. מאחר ומערכת בתי המשפט בארץ היא שמאלנית ולא
הסכימה לקבל את התיק הזה, החלטנו למנות שופט משל עצמנו. אנא
קבלו את השופט: יגאל זמיר!
|
תחנת אוטובוס ישנה. איש א' יושב בה, מחכה. הוא לא מגולח. איש
ב' נכנס. הוא לבוש חולצה משובצת ומחזיק תיק גדול על הכתף
|
|
|
בשנייה שעזאם
עזאם משתחרר הוא
ישר יעשה מזה
כסף!
בטוח!
אני כבר רואה את
זה,
הוא מגיע
לג'ונגה ג'ונגה,
לועס מסטיק בנג
בנג, עם סומסום,
וקוקסקוס,
אוכל ביגל ביגל
ושותה קולה
קולה.
ערד עזמוביץ,
מריר על זה שהוא
לא מצליח
להתפרנס ממקום
מושבו! |
|
