|
I've been runnin' like a dream
I know I can do anything
Oh yeah, oh yeah
Days like this I could believe
The sun is shinin' just for me
Oh yeah, oh yeah
Eyes closed, touch the freedom
And never let it go, no, no
(natalie grant/days like these)
תהנו... :)
עלינו במין ענן כזה מרהיב מזהב, עם כנפי כסף בצדדים.
|
היא אוהבת ילדים. גם חיות.
|
בהתחלה זה כואב מפנים, הבכי.
אח"כ הרגשה קצת יותר טובה של הקלה
|
בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
|
נשיקה קסומה,
נשיקה נצחית,
נשיקה שמראה את כל הרגשות שלה כלפי.
|
ואני כחתולה בלילה אפל
מייללת, נאנחת
מאושרת עד כאב
|
אני לא רואה כלום חוץ ממנה.
היא תמיד הייתה האור שבחשכה...
|
זה אתה.
זה אתה שמביא את האור לחיי.
זה אתה שבפשטות מביא את האושר בידיי.
|
ציפורים מצייצות
משתיקות אמהות צועקות
עצים מלבלבים
בין הסורגים הלבנים
|
אני יושבת בחדר, ומסתכלת על התמונה שזרוקה לי על השולחן.
מדמיינת איך החיים היו אם כל זה לא היה קורה.
אבל אני לא יודעת.
|
קופצת ראש לתוך מעיין השקט הגדול
|
אמא צורחת, שוברת צלחת,
האח היקר, בוחר להיות קר,
החברה הכי טובה, את החבר גנבה,
|
תחושת הבדידות מחלחלת לתוכי
|
אז מה כן את שווה?
את זה אני לא יודעת,
את זה את צריכה לשאול את עצמך.
|
הוא תמיד עושה לי טוב כשרע לי,
זה מן מגע מיוחד עם הגשם.
|
חיוך עדין כפיסת משי בתולית
מתנפנפת ברוח סתיו
מנשבת, מלטפת
|
כמה זמן לא הרגשתי אהבה נכזבת
כל כך כואבת
כל כך שוברת
|
הרגשתי ליטוף אחרי נפילה מכאיבה
|
חייבת נגיעה מוכרת קטנה,
לילה אבוד אחד...
|
רוח אביב,
מליוני פרפרים
ולחות מתוקה על הגב.
|
כשהבטת בי ואמרת את המילים,
שכל כך רציתי לשמוע,
או אולי... בעצם לא
הסתכלתי עלייך וחשבתי
מה אני אמורה לומר עכשיו,
או אולי... בעצם לא.
|
מסתכלת עמוק עמוק אל תוך עצמי...
|
ואם רק אוכל,
עוד רגע אחד...
היא תהיה שלי.
|
הוא והיא . לבד ביחד.
ואז זה קורה.
|
ככה הרגשתי כשהחלום שלי התגשם..
|
אני שוכבת כאן על הרצפה הקרה.......
|
את יודעת, אז אולי אני לא כזאת חכמה,
ואולי הבטחון עצמי שלי לא בשמיים,
|
כל בוקר הייתי באה לבית ספר רק כדי לקבל חיוך מהעניים הכחולות
שלך
היום זאת הפעם הראשונה שראיתי אותן בוכות...
|
אני לא אוהבת לכתוב עם טוש.
|
טוב אז ככה,
אין לי בדיוק מה לכתוב בטיזר,
אז תצטרכו להסתפק בזה שאני ממליצה לכם לקרוא את הפנטזיה האישית
שלי....
|
כל כך רוצה לגעת בו, בחזה שלו, לשחק בשערות הקטנטנות המתפתלות,
לצחוק לו על הפופיק, לנשק את הפטמה שמזדקרת קלות
|
אני זוכרת הכל. אני זוכרת כל פרט. אני בחיים לא אשכח.
|
"לסבית" היא אומרת במבט מלגלג ומשפיל.
אני מורידה את הראש וסופרת עד עשר..
|
פתאום אני רואה אור קטן ומנצנץ קורא לי מלמעלה
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
"שנות השמונים"
מתוך "אין יותר
נמוך מזה"
בהוצאת בוליביה
ושות'. |
|