|
נולדה בחורף 1988. לא שנונה, לא מצחיקה, לא מוכשרת,
רק מנסה שיהיה לה טוב, ומוצאת הקלה כלשהי בכתיבה,
צולעת ככל שתהיה.
כן: צופים, גיטרה, סגול, נרות, זכרון יעקב, צמידים,
סרטים, נרגילה, אבנים, אמטיסט, טופי, פנקס, קופים,
אובר-אצ'יבר, באגיז, גזור, בלוג, רוק, פיצה, לישון,
ביישנית, סתיו, חלומי, קלסר, חלום, ספר, עצלנית,
ישראל, סליפי, אדישה, מפרטים, פאזי, שלווה, יום
כיפור, בית לחם הגלילית, פסלונים, סטיקרס, דיסקמן,
ואנס, מדבר יהודה, במבה, היי, דאון, נופלת, מסכה,
תנור, פוך, מזגן, עין הוד, קאוץ' פוטטו, פזור,
גרביים, חיבוק, שרשרת, שמים, ויטמינים, בורגר ראנץ',
לא"י, פינצטה, חורים, כוססת, ארוך, שחור, ריסים,
ג'אנק פוד, 48.
לא: אופניים, גבינה, זיעה, דילגית, רוע, ביצים,
פוקס, כשרון, כיתה, שם אמיתי, טבעת לאורך זמן,
ביטחון, ספורט, חום, קור, להתעלם, ספונג'ה, נגררים,
חזקה, רעש, צפיפות, דחיפות, לחץ, צמוד, תל אביב,
עמוק, איפור, קוקו, רגיל, רציונלי, מוזר, מיוחד,
יפה, אופה, חלב, עייפות, בפנים, גובה, תקיפה,
סבלנית, מסבירה טוב, יודעת, מבינה, חושבת, קולטת,
שומעת, מנשקת, סובלת, מצחיקה, מתמודדת, מדברת,
שכבות, חוטיני, כאב, כל כך קטנה.
רק מנסה לשחרר עודפים.
הוא המשיך לדבר, ונראה די מופתע כשפתאום חיבקתי אותו. חשבתי
שככה הוא ישאר איתי תמיד, שהוא לא יוכל ללכת, לא יוכל לזוז
ממני.
|
מסתכלת מחוץ אל החלון, בוהה. הכל מכוסה בשמיכה לבנה וטהורה.
היא רק חושבת על העובדה שהיא לא הייתה צריכה, חייבת, ללכת לשם
היום. בגלל, בגלל השמיכה העוטה את הארץ. דבר כל כך טהור וצח,
כל כך קר, חודר אל העצמות. אנשים כל כך תמימים, שלא מבינים, כל
מילה, והם לא שמי
|
התכרבלתי מתחת לשמיכת הצמר השחורה, על המיטה שלי. חבל שהמיטה
שלי לא יותר גדולה. כשאני אגדל, אני אקנה מיטה זוגית, כמו של
מבוגרים.
|
הרגשתי שהוא רואה את הכל, את כל הפגמים. 'תפסיקי', חשבתי
לעצמי, 'הוא לא בוחן אותך בזכוכית מגדלת'.
|
We both knew it would all come crashing down on us.
We both gave up hope, trying to heal the wounds.
And now I have to pay for doing the right thing
for my own sanity, pay with my guilt.
|
משאירה מקום לאופטימיות,
איך התפללתי שלא תעזוב.
ופתאום אני חוזרת למציאות,
מבינה שיותר הלב שלך לא יהיה כל כך צמוד וקרוב.
|
לא סובלת יותר, לא צורחת
משתחררת מהכל ובורחת
לא משקיעה מחשבות, לא טורחת
|
בלעדיה, צועדת בחושך
בתהום העמוק, אוחזת
סגרת את הדלת
כיבית את האור
עכשיו את צועדת לבד
|
והיא רק גנחה
אהה...
אז המשכתי
כי זה עשה אותה שמחה
|
היא מחפשת, מגששת
והיא שם, מולה, לא מבינה
היא סוף סוף מצאה אותה
אל תאבדי אותה
|
שרפת את האור
שרפת את החלום
אל תנסי, הכל התנפץ
לרסיסים, מנסה, לא פוגעת
|
השמש שזורחת בחוץ, ומאירה על העולם כולו. הפרחים המקסימים
שמלבלבים בגינה הפורחת שלך. עץ הלימונים המרהיב ששתלת לפני
שנתיים, והנה, הוא כבר בוגר.
|
אחרי הכל, אני כל כך מתגעגעת למה שהיה ובימים קשים, גם עלייך
אני בוכה.
חברות לא בריאה.
|
כבר בניתי לעצמי את התחושה שאולי, אם אני אתאמץ, הסיכויים יהיו
גדולים.
נהייתי כל כך שמחה, בגללך, ועכשיו אני כל כך עצובה.
|
אל תעזוב אותי לבד עם האנשים האלה
הרחק אותי מהמקום הזה
|
אם כך, אני מעדיפה להישאר עם הבעיות שלי
להישאר איתן, להתלונן עליהן, להתעלם מהן
להתמודד?
|
|
קפה באימונים,
תה בקרב.
חיילי דובר צה"ל |
|