|
פשוט פשוט
מילים הופכות אותי מרובע
משפטים שלמים עושים לי אצבע משולשת
פסקה אחת חוצה אותי לשניים
ורק הברה זרוקה שלך משלימה אותי לתקופה.
|
אין לי דרך להתקרב.
אין לי דרך לעשות את הצעד הראשון.
|
היא פוסעת במסדרון.
מפילה נייר. שניים.
מסתובבת. עוקפת. רותחת. כועסת.
מרימה את הדף. מסתכלת.
מבטינו מתלכדים. היא, עם אגס בידה, קורצת לי. מחייכת קלות.
מזכירה את הפגישה שקבענו. ערב קודם לכן.
|
|
|
אף פעם אין לי
במה חדשה. אמא
תמיד קונה במה
אחת ומעבירה
אותה קודם לאחים
הגדולים ואחר כך
אלי.
אפרוח ורוד. |
|
