|
מוזמנים לקרוא, לצחוק, לבכות, להאיר.
אור.
"אדון הרב, תגיד..." שאלתי את אודי, הבחור הדתי ששומר איתי,
"אם אלוהים רוצה שנעשה כרצונו, למה נתן לנו בעצם חופש
בחירה...?"
|
תמונת מצב: גמר כוכב נולד 2, אני עם גאוות יחידת "סקעת", מקפץ
לי לשירי "בתוך". מסתכל אל קהל המעריצות-המעריצים ואחד תפס את
עיני. בחור לא יותר מדי גבוה, עיניו בהירות ופנים יפות תמימות.
מושלם, במילים אחרות. אז מה, גורל שנפגשנו בגמר כוכב נולד?
לא... לא ממש.
|
ארז ואני מתדיינים בנושא מי ישן איפה ואיך נסתדר כל כך הרבה
אנשים במקום כל כך קטן ו"בוםםםם..."
אני וארז מסתכלים אחד על השני, לא כל כך בטוחים אבל ביחד
אומרים "קטיושה..."
|
אני מנסה כל כך חזק שלא להישבר
וקצת מחזיק מעמד
אבל אני חושב עליך עוד יותר
ומוצא את עצמי שוב לבד
|
מעולם לא ידעתי מי הוא
לא ידעתי את שמו
אז מדוע אני מרגיש
כה קרוב אל האיש
שלעולם ישירו לזכרו
רק סיפורים אשמע עליך
על האיש שהיית
והזיכרון שנשמר
רק זיכרונות וחוויות
על איש העתיד והעבר
|
אם תתהלך, תראה שהכל קרה פה
אם תמשיך לבכות, יגמרו לך הדמעות
|
איך הוא מרגיש
כשהוא מסתכל באהבה
ויודע שעמוק בפנים
אנחנו מאבדים תקווה
האם המציאות בה אנחנו חיים
התמונה שצייר אלוהים
|
כשאלוהים ימות
העולם יחדל מלהתקיים
החלומות יפסיקו להתגשם
|
איך אני יכול לתרץ לב שבור?
כשזה כל כך, כל כך כואב
ושרק עליך אני חושב
איך אני יכול להפסיק לאהוב כשאסור?
כשאני נזכר איך היינו
זמן עצר כשהיינו...
|
אני מסתכל לך בעיניים
אבל זה הוא לא אני
אנחנו מחזיקים יחד ידיים
אבל זה לא אמיתי
|
צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה
|
השיר הזה הוא תוצאה של שיעמום דכאון וכישרון.
הסולנים הם :
דובי איגל
זוהר רגב
ועבדכם הנאמן.. אור פרג
|
|
|
העץ הוא...
סוף חלק א'
בקרוב ההמשך
שרוליק
ישראלוביץ' מנסה
סלוגן בהמשכים
וחושב על ההמשך. |
|
