|
מילותייך נעימות לי מכולם
מעניקה את הטוב שבעולם
|
איך אבל איך אתם חיים
בלי נשמה בלי רגש מתים
|
מבטנו נפגשו לאורך השנים
מנהלים שיחות עמוקות ללא מילים
ידנו לעיתים נגעו זה בזו
|
איך התעוורת ביום אחד אהובה
והפסקת לראות
|
ילדה אישה אהבתיך תמיד
זהו יום חדש זהו העתיד
חושב עלייך ובעיניי דמעה
מחזיקה בידך את ילדתי הקטנה
|
עוד קצת מאמץ ילדתי
עוד קצת עוד צעד ותעמדי
|
חזרתי מאוחר ילדתי את כבר ישנה
חיי הם הפכים שינויים כעונות השנה
הופעת בחיי והכל פתאום השתנה
את האושר לו חיכיתי את לי מתנה
|
אני כועס אני רותח
אני כועס על עצמי שהאמנתי בך, כועס שלאחרים לא שמעתי
כועס שחלמתי על משפחה, כועס שאותך פינקתי
כועס שהסכמתי לחיות כמו שחייתי, כועס שבחרתי בך וטעיתי
|
לכתוב כשאסור להביע רגשות
לומר מחצית מאותם תחושות
|
למצוא את האושר להעריך את הרגע
זאת רצינו
להתמודד להמשיך ולהביט ברקע
זאת עשינו
|
להתפלל כל לילה לך אלוהים
שמור נא עליה שמור ממרומים
|
מסיבת סוף השנה הראשונה
ואת ילדתי רוקדת כל כך משונה
את עומדת מולי, רקדי אני לוחש
כל כך קטנה כה עדינה אני חושש
|
אין עוד מכשולים ואין תירוצים
רק את ואני כנגד כל הסיכויים
שנים דיברנו חשבנו מה יהיה אם
|
אני ואת שני עולמות שונים
ארמונות דומים בחול בונים
|
קטונתי מלהסביר את רגשותיי ילדתי
במילותיי לא אתאר את אושרי יקירתי
|
טיסות מוסקבה שמים עננים
בגופי עוברים זרמים.
|
|
|
אין בעיה, אל
תפרסמו את
הסלוגנים שלי,
אין בעיה, אני
ארקב לי לאט מול
המחשב, זה בסדר,
אז מה אם שלחתי
את הכתובת לכל
חברי, ופירסמתי
את במה חדשה בכל
העיר, זה בסדר,
אני אסתדר, על
תחשבו עלי...
אישתו של הפולני |
|
