[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את אור עולה
בואו ותציצו פנימה למרחב של המלים. אין פה שום דבר
חדש, כי מה כבר היא יכולה לחדש? כולנו חיים על הכדור
הזה, חיים את החיים דרך הפילטרים שלנו, לפעמים
מסננים את התחושות שיוצאות מאיתנו שלא יראו עלינו
שקשה. לפעמים מסננים פנימה את מה שנכנס, כדי לא
להפגע. סיפורים על פחדים, על אהבה, על רגשות.
סיפורים מהשנתיים וחצי האחרונות, שרובם לקוחים
מאירועים שקרו, ונתנו השראה לסיפורים.
אור עולה היא ילידת 1979, שכבר לא מסתירה את העובדה
שהיא כותבת. פעם זה היה סוד, והיה צריך שם ספרותי.
היום כבר רוב האנשים יודעים, וקוראים מדי פעם.
אבל השם נשאר בינתיים,כי יש לו צליל אופטימי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מי אשם? החמאס, הג'יהאד, אוגוסט. אוגוסט זה ארגון טרור מחתרתי
שמכה בנו כל שנה באותה תקופה, באוגוסט. איזו אירוניה.

הכל זורם דרכך בסה"כ בסדר, אבל לאט לאט מתחילה להתגנב אלייך
התחושה שאת הכי שונאת. התחושה הקלה שהתגנבה אלייך קודם לופתת
אותך עכשיו מקדימה, מהגרון- את לבד. כנראה שגם הלילה תלכי
לישון לבד.

שיר בחרוזים על חיים בריחוף,שנשמע מצחיק, אבל הוא די עצוב

זכרונות
יש לי תחושה רעה, שיתפסו אותי.למה? ככה. כי אני בנאדם שתופסים
אותו. יש כאלה שיודעים שהפשע לא משתלם, ויש כאלה שאף פעם לא
תפסו אותם. כשהיו עסוקים בלחקור את אלה שתפסו מהסוג הראשון,
הסוג השני נצלו את ההזדמנות ועברו להם מאחורי הגב.

מכתב שנכתב ונשלח באמת, לאיש שכבר הייתה לו בחורה אחרת. בכלל
לא סיפור, כי הכל היה באמת. ואלולי כל מערכת היחסים הזאת היתה
חלום?

משהו קר ומחוספס. אני מזהה את הפנס בחושך, מפעילה אותו לכיוון
הרעש. הכול נראה בסדר גמור.
אני מכבה את הפנס ומנסה לחזור לישון, אבל הרעש מתגבר, ונשמע
כאילו הוא מכרסם את הרצפה שמתחתיי.

ואני התעצבנתי, כי זה שקידמו את יוסי מהפרויקט שנכשל נראתה
סיבה טיפשית ורדודה להיות עצבנית, אז עכשיו כעסתי על עצמי שלא
מפריע לי מספיק העוני במדינה. תמיד הדתיים האלה יוצאים יותר
בסדר ממני מבחינה מצפונית.

ילדת נרות לשעבר, שש שנים אחרי....




אל תקרא לי
שניצל כי אני לא
מטריה
לא לוקחת כל מה
שאני צריכה
רוצה כרוב נחמד
לצעוד איתו לעד
לאכול עם היד
ואת השאר לשים
בצד

- סבטלנה


תרומה לבמה





יוצר מס' 15883. בבמה מאז 26/9/02 22:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאור עולה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה