|
במזל סרטן, כותבת מאז שהיא זוכרת את עצמה.
מעריצה את אלו שיש להם את האומץ להתפרסם בשמם
האמיתי.
מקווה יום אחד להוציא לאור את המילים שהיא מורחת
כבר שנים.
וכשהתחלתי להירדם הוא התקרב אלי ולחש לי לאוזן שהוא אוהב אותי
כבר יותר משנה ואולי שווה לנסות
לא ידעתי איך לנשום- שכחתי.
|
מכירים את השיחות האלה, המוקדמות בבוקר, המאוחרות בלילה-
האלו שהלב מחסיר פעימה כשמתחיל הצלצול...
היו לי ארבע כאלו בחיים
אני רק בת 21 , מעניין כמה זה פחות בשנים- האמת היא, שאני לא
רוצה לדעת.
|
אתה לא יודע עלי כלום, מה אתה אוהב?
|
אחרי מותי תחל
תחל לה מנגינה חדשה
|
הים כמו הטבע בגד בי גם הפעם ולא סחף טיפת אומץ איתו לחוף
חיי. אני ממשיכה למחר ולא בלעדייך- את אתי תמיד!
|
החבר שלי מת! את קולטת, החבר שלי מת!
|
איך לסיים לכתוב לך עוד אחד שלא תקרא- איך?!
|
.. השיר הזה שאין לי מושג איך קוראים לו... שוב השיר הזה מעביר
בי צמרמורת של אז....
|
זה אתה שעושה מהלב שלי צורות
פעם מלבן , פעם עיגול- היום שוב לא נגעת בו
|
יש להם תמונה חדשה בסלון, יש להם תמונה של ילדה.
יש להם ילדה בסלון. ילדה תמונה.
ילדה בלי פנים, בלי חיוך, דופק, נשימה.
אין להם יותר ילדה בסלון.
|
האצבעות התחילו לנגן באויר הדל שנשאר לי
וכל כך רציתי לשמוע את צלילי הגיטרה והפסנתר
|
פספסתי תחנה. היום אני עומדת בפני הדלת שתקח אותי ממך...
|
בחלום הזה היה לי צחוק, עמדתי מול המראה
ועשיתי פרצופים של אושר,גומות מסביב לעיניים ומעל
הגבות- אמרת שזה חמוד ואני התחלתי לבכות
|
הם לא יידעו אותי
הם לא יריחו את ריח הכאב
ויראוני זורחת, קורנת וחייה
ולא יקשיבו למה שיש
|
לזכרו של אודי ז"ל חבר שנהרג בתאונת דרכים
|
עולם גדול- קירות דקים
דקים ואטומים...
וחייך כמו הספרים שקראת
חוזרים על עצמם- את לא עוקבת
את לא רוצה להרגיש.
|
פירסי עצמך בפניי , השעני על הרצפה.
חזקי את כל אברייך, פסקי את ידייך רגלייך
פשטי את החולצה.
|
אני רוכנת מעליך, יושבת על אבן -שלא מצבה
מציתה סיגריה ובוהה...
מזל שקנו לך מקום בקצה
|
אני רוכנת מעליך, יושבת על אבן -שלא מצבה
מציתה סיגריה ובוהה...
מזל שקנו לך מקום בקצה...
|
זוכרת איך היית מטאטא את הכל מתחת למיטה-
חשבת שלא נריח
לדמעות שלך יש ריח של גשם
ובקיץ זה קשה - תנסי לבכות בריח של שמש אולי אדמה
|
שכב בין זרועותיך
ןאת בזרועות אלוהים..
|
ועוד כוס יין ורק עוד אחת בינתיים
את תוהה כמה בן אדם יכול לשתות, לשתות או לספוג-...
|
צינית אתה אומר- לא תמיד כשזה קשור בלב
|
את הקסם שבשקט והשקט שלך הוא המעוף שלי.
את האור בקצה המנהרה שלי ואני מקנה לך את המנהרה
שבקצה האור.
|
כבר שלשה חודשים שאת כותבת, כותבת כמו שלא כתבת מעולם.
התאכזבת - כשאהבת ואיבדת - שוב צרב!
ורצית , כל כך רצית שוב להרגיש שטוב...
|
|
|
דואל זה ממש
מגניב.
אבל תחשבו מה
יכול להיות יותר
מגניב: דואר
אלקטרוני.
אני סתם מציע
כאן רעיון,
תחשבו עליו.
שמואל
איציקוביץ' בטוח
שהוא נורא
מקורי. |
|
