|
אורלין
ים של עצות ומעט חברים
מנסה להתקדם, נשברת מבפנים
אלף רגשות בלב אחד
נמצאת עם כולם אבל ממש לבד
|
השתיקה בלי קול אך אומרת הכל
גם הדמעה שקופה אך מעידה על מכשול
|
למה הדמעה שקופה שהים כחול
ומדוע אין מקום אם העולם כה גדול
תישארי איתי לעד שלא אמעד
בשביל הדק אחזי לי את היד
|
הכוכבים מאירים בעיניים
מסמלים את בא הליל
העננים מכסים שמיים
מראים ערפל
|
הזמן מתרחק הכאב גדל
האם גם אתה מתגעגע, או שמתרגל?
אתה חושב לשוב לפני שאבוא אלייך?
לומדת את החיים בלעדייך
|
היתה אהבה כעת געגוע
היה ביטחון עכשיו לב פגוע
לכל שהיה לי אין פה מקום
אולי חייתי באגדה
|
אם הים שותה את הגשם
מי ישתה את הדמעות
האם עוד מחכה לבנה הצעיר
רוצה גם למות
|
פשוט את המדים
כמו ילד תמים
שהמלחמה תגמר
הישאר לי חבר
|
אם אתה שומע אל נא תבכה
אחזק בכל כחך, תאמין שיהיה
זעקותיך צורמות הן גם בלי נשמע קולן
אתה רחוק אבל לבך כאן
|
אני לא מאמינה במה שמוסתר בכח
ביום כואב הכל נחשף
אולי יש לך כוח לסלוח
שזה נראה קצת נשכח
|
אני אהיה עם התקווה שם
איתי הצער הדמעות והדם
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש
ליבי נפל בשדה מיואש
|
אני נתתי לך את השמחה
נתתי לך את החיוכים
אני נתתי לך את כל החיים
|
גם ללא מילים אפשר לשמוע
בך הסערה
ניסתי בליבך ליגוע
מהי אהבה?
|
אומרים בסוף שוכחים, הכל עובר
איזה מוכר אשליות אמר שמגיע לי יותר
מדוע נפלתי למכשול
שגורם לי ליפול?
|
לא, זה לא האמת הכול צבע
משקר לכולם כן גם לי זה הטבע
לא נותן לחשוף איך נשברתי כאן
עוטף את המציאות בצלופן
|
תביט בי אני הולכת ולא אשוב
חותמת את הזכרונות עם חיוך עצוב
גם דברים ארוכים בסוף נגמרים
כמו הילדות או בכלל החיים
|
האם קיים הלב או השבר
האם הינך ראוי לי כגבר
אם אתה אם אחרת אל תענה
בלעדייך אחיה גם אם תשתנה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
התימני הוא גזען
מסריח!
הוא וכל העדה
שלו.
אביה האיום. |
|
