|
ממעמקים אפלים,
מתוך החשכה הגדולה,
בזמנים בהם התיקווה אינה אלה זיכרון עלום (או שיר
נשכח)
הוא בוער כלהבה מלכך מחשכים,
הוא ממשיך להיות כאור לגויים ...
כל אישה אז תידע וכל נער יבין,
כי דבריו התמימים הם חדים כמו סכין ...
מכתב שכתבתי לבחורה שעזבתי
|
|
|
סנחריב אמר לי
אתמול שהוא אוהב
אותי. אז דקרתי
אותו.
מה, אני הומו?
שלמנאסר. |
|
