|
בין כל האורות בעיר הגדולה
עיני תופסות תמיד
רק את המשרדים הכבויים
ובדמיוני הם הכילו אנשים אפורים
|
את עוזבת לאט
רומזת לי בעדינות
לבנות ולעצב
מחדש את סף הכאב
עד לנקודת הסיום
מוכן, מזומן, מאומן ללבד.
|
התחייבתי לסיים שיר
זה עם מילים
שיכבשו אותך
יאחדו אותנו מחדש.
|
אני נזהר עם המילים,
כיאה לשיר פרידה
של אחד המוותר
על הזכות להשאיר חותם.
|
אני שוכב במיטה וממתין לך
אין בי פליאה
איך כל שנה את מוסיפה עוד שעה
לזמן בו אמתין לך
|
|
אם הייתי מנהל
בית חולים,
הייתי תולה שלט
גדול ביציאה
ממחלקת יולדות:
ברוך הבא לכדור
הארץ. זה מה
יש.
חרגול-
להזכירכם, גלגול
של תולעת |
|