|
אמרה העין: "אני רואה מעבר לעמקים אלו הר, ראשו אפוף
בערפל כחול, האין זה נפלא?"
הקשיבה האוזן ואמרה: "אבל היכן הוא ההר? אינני שומעת
אותו."
אמרה היד: "אני מנסה לגעת בו, ולשווא אינני מוצאת את
ההר."
אמר האף: "אין שום הר, אינני יכול להריח אותו."
אז החלו לדון באשליותיה של העין ואמרו: "יש לעשות
משהו בקשר להתנהגותה המוזרה של העין.."
-- חליל ג'ובראן.
ליאור היא ילדה עם גומת חן אחת, שמשתדלת לחייך.
כפתור "מיין לפי זמן הופעה" לא רלוונטי בדפיוצר זה,
מקרה מיוחד של הליכה בריגרסיה.
הם באים מולי.
בזרם עם כוחות משלו, לא ניתן לעצירה.
|
לאבא שלי יש כתם בריאה.
גם לי יש כתם שחור באותו המקום.
|
פתאום שמתי לב שבפינת החדר עומד דלפק עם שלט 'קבלה'. אני ניגשת
לשם ומצלצלת בפעמון. כל העניין מפסיק לשעשע אותי והייתי רוצה
להתעורר כבר אם לא אכפת לי. גבר גבוה מגיע ומקדם את פניי. הוא
לבוש חליפת ערב מבריקה ומהודרת בצבע ורוד.
|
פתאום העולם הפוך
והרגשת הקרקע המוכרת מתחת לרגליה נעלמה.
|
ימי הם ניסיון להתמודד עם ידי הגורל הנשלחות לעברי.
כגוש החימר ההוויה בה אני חיה משאירה בי סימנים ונקודות ציון
לרגעים היפים ולכואבים.
|
תמיד רציתי להיות כדור דיסקו ענק,
המפיץ רסיסי אור לכל כיוון.
|
כולנו סובבים בעולם
כבועות סבון מנצנצות.
|
מעניין אם יש פג תוקף על חברות.
תאריך שבו הרגש משתנה כמו הטעם.
|
ראשי בוער בשלהבת רותחת, אשר בכוחה להביא לכלייתו של יער עבות.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
"מי אוהב אותך,
יא מכוערת?"
(מתוך "101
דרכים גרועות
לגמור עם
בחורה") |
|
