|
 153901859
tאור ההיא,
היא לא באמת אני,
היא בעצם האחרת,
ההיא.
1986- כיום ההיא חיה באילת.
אוהבת להיות. ולפעמים גם לחיות זה נחמד.
אני זוכרת, זוכרת את הימים שהוא בכלל לא הסתכל עלי, לא היינו
מאותה קבוצת חברים, אני עם החברים שלי, הוא עם שלו. אני אהבתי
אותו תמיד, מהרגע שראיתי אותו לראשונה. היה לי קשה להתקרב
אליו. הוא בדיוק יצא ממערכת יחסים ארוכה שנגמרה בעקבות בגידה.
זה קשה.
|
ככה עברו להן כמה שנים. כבר היינו נערים. בני 13, שנכנסים
לחטיבה. כמובן שהמעבר הזה בין יסודי לחטיבה ובין ילדות לבגרות
הוא מעבר קשה ומבלבל. תמכנו אחד בשני. המשכנו להיות קרובים אף
על פי שכל אחד רכש חברים וידידים חדשים היינו עדיין ביחד תמיד.
ראיתי במתן כאח. כמ
|
ארבע לפנות בוקר, הציפורים כבר מצייצות אך השמש עדיין איננה
נראית באופק.
התעוררתי מבוהלת וכולי שטופת מים, אך לא מזיעה אלא מדמעות.
עצרתי רגע לחשוב, שיננתי לי בראש את החלום והתחלתי לבכות שוב.
כבר לא יכולתי לחזור לישון, ככה נשארתי במיטה ערה עד הבוקר
מריצה שו
|
א: "אני אוהבת אותך"
ד: "אני שונא אותך"
א: "למה?"
ד: "ככה"
|
יושבת בפנים ורואה את הבחוץ,
הכל מיוחד ויפה, בפנים סתם פשוט ומכוער
|
דקות נראות כמו שעות
שעות נראות כמו ימים
ימים נראים כמו שבועות
שבועות נראים כמו חודשים
חודשים נראים כמו שנים
ושנים נראות כמו נצח
כשאתה לא פה
כל כך לבד
כשאתה לא פה
|
לשמוח ולבכות
להיות ביחד אבל בעצם לבד
כשיש הרבה אבל זה בעצם קצת
להושיט יד, לגשש באפלה, לחזור חזרה, בלי כלום
|
לא רוצה קשר אלייך,
כל כך רדוד,
בלעדיך,
לבדי,
בין ההמון,
כל כך מנותקת,
לא רוצה לדעת.
|
הרוח זה כל מה שמחבר, היא חולפת ביננו בשלווה ובסערה
מרגישה אותך בתוכי, מחלחל לי לבפנים
נוגע בי, מנשק אותי ונכנס לתוכי
מתחברת איתך, לתוך נשמה אחת שבתוכה אני ואתה, באותה הסירה
מתאחדים לישות אחת...
|
רק שנינו לבד
המקום קסום
רק שנינו לבד
בכל היקום
רק שנינו לבד
והאשליה שמתנפצת
רק אני
לבד
|
|
|
שלום! אני סלוגן
חדש פה. מה
שלומכם? שמעתי
השכונה ממש
אחלה, ושהמכולת
בפינה בכלל לא
יקרה, ושכמעט כל
ערב עוברות פה
לפחות 5 ניידות,
כדי לבדוק שהכל
בסדר. ושלפעמים
הם אפילו עולים
לקפה! רק משהו
אחד רציתי לדעת,
למישהו יהיה
אכפת אם אני
אצבע את הרקע
שלי בכחול?
ס. לוגן |
|
