|
בלי לומר מילה...
וכשאשוב עייף ורעב, אוכל מתוכך את בשר הנקמה ואשתה מדמך את
משקה החיים, וארבץ איתך בחום גופינו ונאכל זה את זה עד שנאבד
לעד
|
הם עוד ישובו בעתיד הרחוק
זה לזרועות זו, לפחות בחלומות, כמו הטלה באגדה שחובק את הילדה.
|
ואני חושבת לעצמי - מה מאושרת? איך את בכלל יודעת, הרי את
חושבת שהוא מושלם. גם אני.
אבל אותי הוא מזיין כל שבוע וכייף לא נורמלי, ואז הוא חוזר
אלייך בלילה כאילו לא קרה כלום.
|
|
|
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
אוסקר חי בפח
אשפה ולא אכפת
לו.
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום |
|
