[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
שכול
אתה לא בוכה אבל אני בוכה
אתה לא מרגיש אבל אני מרגישה

כמו אל ריחות
אני אלייך מתמכר
בעיניים חשוכות
רואה אותך ומסתנוור

ניסיתי אותך לעודד
ניסיתי בך כמה שיותר לתמוך
אבל אתה כל הזמן מודד
אם המרחק מהאושר כזה ארוך

לא הגיע הזמן שלך
להיות זקן
מה בוער בך
לרצות להתיישן

זה הכל במחשבה
את לא באמת מכשפה
פשוט סתם עייפה
שכחת כמה שאת יפה

אבל את לא רואה מקרוב
והזמן בורח לך בלי להרגיש
אבל את רוצה עוד לכאוב
יודעת שזה אותי מחליש

אמא בוכה
אבא כועס
הילד מסתכל
ופתאום ליבו גוסס

ייסורים
ולמה אין לך בלב את הסומק
שאת שמה כל ערב בלחיים

אהבה
קניתי לך עוגה
ופרח אחד
אחרי ההפוגה
שבה היינו לבד

חרטה
איך הצטברות של שנים
שינתה לך פנים
שאותם הייתי מנשק מלטף

אני מרגיש שאולי אני ריק
בלי נשיקותייך שממלאות אותי
משהו כואב מתוכי צועק
אלייך מתייסרת אהבתי

זמן שעובר

נותן לך לשכוח

זוהר ואני משחקים בחול
מכינים לשבת עוגות מבוץ
ואז יוצאים רוקדים במחול
עד שלזוהר נמאס לקפוץ

כל כך קשה לך
אני שם לב
ואת לא מוותרת
מנסה לגרום לי להתאהב

הסתכלת מסביב והיה לגמרי שומם
חוץ מפחית בירה אחת מרוקנת
הוצאת את האולר מהכיס שנרטב בגשם
הרגשת פתאום רגועה וגם מסוכנת

יחסים
רצית להתגרש
שכחת איך הייתי יפה
הלכת אליה אמש
והשארת אותי יחפה

עוד סערה שכיבתה מדורה
עוד דמעה שזלגה לבדה
עוד חלום שעבר
עוד אחד שלא נזכר

עדיין כואב לי אבל חזק
מול העצבות שיש לך בעיניים
לעולם לא אהיה מרוחק
תמיד נהיה שניים

אני חי בחלקים
אני כולי מפוזר
ואין מי שיאסוף
ואין מי שיחבר

מצטלם בשביל מזכרת
לא שוכח שהיא משקרת
יש דרכים ואין לי דרך
אחרי יגידו שהיה מלך

סגור את הדלת אחריך
לא מתכוונת לבכות
אתה לא פרס שאני צריכה
לעבוד קשה כדי לזכות

אין לי זמן לחשוב עליך
מלחמות סביב בתוכי
יודעת שאני אנוכית
אבל אהבה זה עומס גדול

אני כמו זבוב
שנקרעה לו כנף אחת
מתאמץ הרבה
אבל חלש ונורא לבד

אני נגמר
ואין לי המשך
אני נשאר
לאן כבר אלך

והם בכלל לא אנשים
כי במקום לב יש אבן בתוכם
אז הם בכלל לא מרגישים
ונותנים לרוע להתפשט בכל גופם

במחשבה הראשונה
מדברת איתך בלב
אבל אתה לא שומע
משיב לי בשתיקה

אבל הוא תלוי
כמו בובה על חוטים
אין לו סיכוי
כי זה הם שמחליטים.

לחשו לך אלים בזמן שראית לבן
לא ידעת מה רצו אז ברחת מהזמן
מה עשית כשראית שמיים נעלמים
לאן חשבת לחזור כשנגמרו הקסמים

זרקתי אותך על דף טיוטה
לא אהבתי אותך בלשון המעטה
אני יודעת שבינינו עכשיו קר
אל תדאג השמש תזרום שוב מחר

בצבע החושך
כיסית את הפנים
בצבע הסומק
לא התאפרת שנים

היא נושפת בעורפי
היא מטרידה את מנוחתי
חיי הם לה תכלית
חיי הם לה חייה

למה לך לברוח
אל איפה שאין
לא מספיק לסלוח
צריך גם לתקן

מנסה להרוס
את כל מה שסביבך
לא מצליחה לתפוס
את החיים שלי בתוכך.

השקט הוא גל במדבר
הלב הוא סוד בין ערומים
לא ביקשתי מעולם דבר
ביקשתי רק לחיות את הימים

הרהור
לא מצליח לזהות
את האיש הכחוש.

הלב שלי קפוא
כשהעיניים שלך קרות.

הוא אוהב
הוא לא אוהב
זה לא משנה
כי הוא לא יתקרב

אליה רצו ליבו ושפתיו
ואני רציתי שאותי יאהב
ואם יבוא הזמן שיגמר לו החלום
אולי יתחיל לחלום עלי

את רוצה שיחשבו
שאת עשויה אבנים
את רוצה שיאהבו
אותך ללא תנאים

הוא אף פעם לא טס לח"ול
ולא שתה שתייה חריפה
בתוך חדרו היה נעול
גם לא יצא לו לרקוד

בשבילך אחת מהרבה
בשבילי הרבה יותר מסתם אחד

את נותנת לי
להילחם
עם השדים
שיש לך בראש.

התאהבתי
אבל כמו תמיד
רק לרגע.

אתה עוד זוכר את ריח הבושם
עדיין משתכר מרק ריחות
לא שם לב שאבד כבר הקסם
איבדת אותי כבר בין השמיכות

היא מלאה בצחוק ודיכאון
היא מלאה בחוטים
המחברים אותה אליי

אם הדמעות שלך היו
נאספות אל הים
הייתי מוכן
לטבוע איתן

הרבה שתיקות
כבר נאמרו
בינינו יש
חומות וסדקים

נקודת חן אחת נוספה
על צווארך מעטרת
עושה אותך שוב יפה

הוא שוכב על המיטה
מביט על התקרה
חושב מחשבות משלו

מתגעגע למשהו שאין
לא יודע מה מרגיש מסכן
ערפל של דיכאון מתפשט
מצטער שאני לא חי למופת

הלב שלי למעלה צף
מתחתיו המחשבות שוקעות
לאט לגוש אחד שנשטף
בצינור ישן חלוד מדמעות

את מחכה למכתב
לא יוצאת אל הרחוב
בך אין מישהו מאוהב
אז אין לך טעם לאהוב

כשהתחלת לדבר הדמעות התחלפו במילים
וכשהתחלת ללכת לא הפסקת לשאול לאן
אז בנו לך מסלול שלא תלך לאיבוד
הבטיחו לך שזוהי הדרך להיות מאושר

מתוך תמונה
אתה מעלה זיכרון
בזמן שאני ישנה
ומוחקת אותך בחלום

קינאתי לך
לשמור טהרתך
אור לבן מסביבך
זה אני ששומר

אלוהים
אל תחכה ליום כיפור
אתה חי כל יום, את יום הדין
אלהים עוקב אחריך כמו אחר גפרור
עד שתידלק, עד שתתחיל להבין.

מבחוץ זה נראה אגדה
מבפנים זה מרגיש סיוט
תמיד תישארי ילדה
שזקוקה ליותר מחיבוק

מקיף מעגלים סביב
כותב את שמי
במקום ללחוש

מול שקיעה
כורע על ברך
אני מולה
מרגיש כמו מלך

הגות
אם יש אלוהים
אני פוחד

יש אנשים זורמים
שלא סופרים את הימים
ויש אנשים כבדים
שהיו פעם ילדים

את מלכה ואני כלום
את זהב ואני חלודה
מרגיש איתך ערום
את לעולם לא אבודה

סובל כמו השמש בלילה
פוחד כמו גיבור בלי חרב
ואין לאן להמשיך הלאה
סגור בתוך כלא של עצב

בינינו אין שלווה נצחית
תמיד רודפים אחר הצדק

ייסורים
אין לי כוחות נסתרים שיהפכו אותך לשקופה
כמו שלא אוכל לפרוט בלי מיתרים,
לא אוכל לצעוד איתך כשאת לא יחפה.

גם אם עשרות פיות
רוקדות סביבי שקופות
זה לא שווה כשאין אהבה

אהבה
משאר המבטים נשאר בי מבט אחד
הביטחון שהיה בי כבר מזמן אבד
עשית לי כישוף שממני לא יוצא
גרמת לי לאבד את הקצה

אני שקטה כשאתה צוחק
אני בצד כשאתה בפנים
אני פסיבית כשאתה דומיננטי
אני כבויה כשאתה זוהר

מה עושה אותך מסופק
בשבילך לא יותר מאבק
אהבה שלך בגוף משותק
רק עם עצמך מחובק

אתה צוחק במבוכה
ואני שואלת שאלות
שבינינו לא יהיו שתיקות

אני נקודה עם חלום
להיות קו שאין לו סוף
אני סיוט חסר סיפוק

רציתי להיות רחוק
היה לי חונק
רציתי עוד למחוק
גם את מי שחיבק

אתה פוחד לענוד את הטבעת
שמסמלת אהבה נצחית אהבה יחידה
אתה פוחד להסתכל למעלה
ולהודות באמונה נצחית אמונה יחידה

היא לא יודעת
מה לעשות בחייה
כי היא כזאת
שידברו עליה

לוקח רגע
עוצר לחשוב
על הקרע
שאליי קרוב

לא למדו אותי להתעלם
מרוחות שנושבות ממך
לא אמרו לי לדבר אליך
מילים אחרות

דמעות הן ניסיון קודם
למשבר שעוד יבוא
מחפש מילים כי אין
רוצה אותך לקרוא

אני מדבר הרבה אבל בעצם על כלום
אני לא חושף אבל נראה עירום
אני בנאדם סגור אבל לא מופנם
אני חי בתוך עצמי ולא בתוך עולם

את כבר לא משתפת
במילים שמאחורי הלב

האם אוכל עוד לחכות
להספיק למצוא את הדלת
של דמעותייך הרכות
אשר תמיד את נועלת

הסומק בלב
מאיר את פניך
ואתה רק חושב
על היום שמאחוריך

את העולם שלי ניסית לא הבנת מאין השקט
למרות שידעת זו אני שכיבתה את הצדק

יש בקרים שאני קם מתוך חלומות
ויש בקרים שאני קם אל תוכם
טוב שעוד אפשר לקרוא בשמות
גם לאנשים שנשכחו שנהיו פחם

כל מה שנשאר
זה אני
ומילים לא שלי
שניסו לגעת

משהו בי נקרע
ומעלי התקרה
גבוהה כשאני אבוד
מאיימת בכבדות

אני פוחד שיום יבוא
וביתי יהיה ריק ממילותייך
אני פוחד שיום יבוא
ומיטתי תהיה ריקה מנשיקותייך

"אז את לבד?"
"לבד זה לא נורא תשאל את אלוהים"
"ומה עם אהבה?"
"מחפשת קודם איך לאהוב את עצמי"
"אפשר לקרוא לך מסכנה?"
"אפשר לקרוא לי הכול חוץ ממסכנה"

כל שינוי נראה לך מפחיד
גם העיר לך זרה
החיים ממשיכים להעביד
ואת נגדם עוד מתחרה.

אנחנו זה הרוח
בסוף לא נשאר כלום
נשארת רק הרוח.

נבלע את תוך עינייך
נבלע בצבע חייך
את עצמי לא מזהה
איתך אני בלתי נראה

קשה לי לקרוא מפות
ועוד יותר אותך
קשה לי לראות את החיים
ועוד יותר איתך

אל תראה את הקצה
שאלינו מתקרב
אל תפחד ממה שיהיה
כשזה מגיע זה לא כואב

את יכולה להתאהב מיליוני פעמים
אך להתאהב באמת אף לא פעם אחת

את עומדת ממרחק וצופה
תמונות נעות כמו בסרט
לחיים שעצרו ביקשת תרופה
כשמעלייך שמש באה והולכת

אני עולם מבפנים
אני שקר מבחוץ
אני שונא ולא שונא
אני רק הצגה שמציגה חיים

צדקת
כשאמרת
אני זה לא אתה
ראיתי איך בכית
שניה אחרי שהלכת

התאהבתי הרבה
והם לא מאמינים באהבה
אני עדות חיה
והם יצורים עיוורים

את מסתכלת עליי
שואלת אולי
אם אני עדיין חי

חשבתי שתמיד
יש דינמיקה
ושגם בעתיד
שומעים את המוזיקה

עינייך עצומות
והכחול חבוי
נסחפת בחלומות
אל תוך עולם גלוי

כולם שותקים
כי ניסו כבר לשנות
אבל הזמן חזק מהמילים
אז השתיקה נראית לך
שיש אתך צדק

הדמעות בתוך כפות רגליים
יש דרך ארוכה עד העיניים
וכל הגוף כואב מהמים הגואים
זה קורה מבפנים אז הם לא רואים

משהו מצחיק אותך
כשאת רואה אותי
אבל מהצד שלי
עצבות קלה יושבת בי

את מסתכלת עליי חמודה
ורואה אותי נעלם
לא תמיד ילדה
אני נמצא בעולם

אהבה שלך היא פרח מוגן
אסור לגעת בה אף פעם

הייתי עד יחיד
שהפסיק להאמין לעצמו
כי המציאות בגדה

ייסורים
הלכת לאיבוד בין שדות
שהגורל הצמיח לך
שדות זרים שלא רצית
שלא חשבת יהיו שלך

אני מתקדם ואת עוצרת
אני מזדקן ואת מאושרת
על מה יש לך לקנא
בקמטים ושערות שיבה

קדושת עולמי
קדושת הסודות
ממני והלאה אשמור

אני אבוא ואגלה
כשיבוא הגשם
אתרוקן ושוב אמלא
בכדים של קסם

פקחת עיניים עצומות
הרגשת שחסר
עצמתי עיניים פקוחות
הרגשתי קל יותר.

פה אני למטה זיכרון
מרגע שהלכת
הלב שלי נשכח

את העיניים הוא שטף
בשפתיים עוד לא קטף
הייתה לו אשה אחת
והוא היה שלה

אני נרדם
בתוך חיים של מישהו אחר
בלי לקבל רשות
אני אל הגרעין חותר

אני חולמת שאת כבר אינך
ובחלום אני בוכה הרבה
מקווה שזה רק בעצם חלום

למרות שאתה עסוק
הלב שלך בשיתוק
צריך אותך לדוג
להוציא אל השוק

והוא לא אדם
שירטיב את פניו
כי דמעות נועדו
רק למי שחלש

היה מגשים לך משאלה
היה עושה אותך יותר

תגיד שאני כמו אחותך
תגיד שאתה לא מרגיש
תגיד שאין סיכוי
תגיד פשוט תגיד

לא אדם מיוחד אני
לך תמיד אהיה שני
אלייך רציתי לבוא
והדרך מתארכת

כולנו חירשים ואילמים
עושים תנועות מוזרות לא מובנות
נולדים ביחד חיים בנפרד
עד שאין לנו מקום יותר




אל הארכיון האישי (50 יצירות מאורכבות)
פיצוץ
אוכלוסין!


פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 58590. בבמה מאז 11/4/06 18:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאור די
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה