|
כמה היא רצתה למות. כמה היא רצתה להרגיש את המוות מחלחל
בעורקיה, מתאחד עם תחושת קור מקפיאה ובלתי נפסקת, עד שגופה
יהפוך לגוש אבן וינשור על רצפת הבטון בקול חבטה. בקול חבטה
מהגיהנום.
|
גולם בניתי לי, גולם מוזר.
שברירי למראה וחסר צורה.
את כל כאביי שמתי בו,
סיפרתי, חלקתי,
והוא שמע והקשיב,
לא הטה מבטו לא עיקם פיו,
רק הקשיב לכל בעיותיי.
|
יצורי זדון מושחתים,
שובו נא ללהבותיכם -
אינכם רצויים בגני.
|
אם אני רוצה כן!
אף אחד לא יקבע לי!
|
|
|
אני מציע פרס של
עשרים וחמישיה
מיליון, ארבע
מאות ושבעים
אלף, שמונה מאות
חמישים ואחת
ברכות מהבאבא
סבבה תמורות
ראשו של הנבל
המטונף הידוע
בכינויו "הזמר
הנודד מטליסמן"
הנזיר מטליסמן
(בחסות הבאבא
סבבה) רודף את
מתחריו. |
|
