|
כמה היא רצתה למות. כמה היא רצתה להרגיש את המוות מחלחל
בעורקיה, מתאחד עם תחושת קור מקפיאה ובלתי נפסקת, עד שגופה
יהפוך לגוש אבן וינשור על רצפת הבטון בקול חבטה. בקול חבטה
מהגיהנום.
|
גולם בניתי לי, גולם מוזר.
שברירי למראה וחסר צורה.
את כל כאביי שמתי בו,
סיפרתי, חלקתי,
והוא שמע והקשיב,
לא הטה מבטו לא עיקם פיו,
רק הקשיב לכל בעיותיי.
|
יצורי זדון מושחתים,
שובו נא ללהבותיכם -
אינכם רצויים בגני.
|
אם אני רוצה כן!
אף אחד לא יקבע לי!
|
|
|
בליל הסדר ראיתי
שכולם אוכלים
ביצים. אז
החלטתי לאכול
גם. אכלתי ארבע.
יותר נכון דחפתי
אותן לפה
ובלעתי. אח"כ
התחשק לי עוד
משהו אז הקאתי
אותן כדי לפנות
מקום. כולם נורא
התרגשו. אמא
אפילו שאלה אותי
אם הכל בסדר.
אני תוהה למה.
(מיומנו של קוקי
התינוק הבולימי
הראשון) |
|
