|
 11981807
אדם קם בבוקר ופתאום הוא מבין שהוא מניאק. הוא חושב
קצת ורואה איך כל החיים שלו הוא דפק אנשים, דרך
עליהם, השפיל אותם. הוא חושב על הזקנה שגרה מעליו
שביקשה שהוא יעזור לה לקחת את הסלים למעלה והוא
העמיד פנים שהוא לא מבין מה היא רוצה. הוא מבין למה
חברה שלו עזבה אותו.
אבל כל זה לא משנה כלום...כבר אמרנו קודם, הוא
מניאק.
הרמתי אותה על הידיים, בכיתי. אמרתי לה שלא התכוונתי... שזה
היה בטעות. הבטחתי לה שבחיים, אבל בחיים אני לא ארים עליה עוד
פעם יד. אף צליל לא יצא מהכיוון שלה... כלום.
פתאום הרגשתי שמשהו שבור.
|
פשוט מאוד - ללכת, לשבור את הראש, לחשוב, לדאוג אם מקבל המתנה
המיוחל יאהב את זה או לא, לחפש, לא למצוא, להמשיך לחפש, לחשוב
על משהו אחר, לגלות שזה יקר לי, להציע לאיזה חבר אחר לקנות את
זה במשותף ולגלות שהוא כבר מצא את מה שחיפשתי בהתחלה
|
אם במקרה אני פוגש מישהו - שלא מבין אותי וחושב שאני תינוק,
לאנשים כאלה, שאני לא יכול לסבול - אני מספר את הסיפור על האיש
הכחול:
|
"לא לנצח יוכל העם היהודי לעצור את גאות הזמן. מכל נדידת העמים
הגדולה של העת העתיקה רק זו של היהודים טרם הסתיימה ומוסיפה
לייסר את העמים המתורבתים במפגעיה..."
|
הם כבר יותר משנה יחד, אח שלי והפחד. הוא אומר שטוב להם ביחד
מאז אותו יום. הם דיברו כל הלילה.
הוא ניסה להביא אותו פעם לארוחת ערב, את הפחד זאת אומרת, אבל
ההורים שלי לא נתנו לו להכנס.
|
היה לה מין חיוך עקום כזה, מלגלג, שכאילו אמר: "אני יודעת משהו
שאתם לא יודעים אבל בקרוב תגלו,ואתם לא הולכים לאהוב את
זה..."
אבל זה היה חיוך נורא יפה בכל זאת.
|
היא בלעה 42 גלולות ומתה באותה השניה שאהובה קפץ מבנין בצד
השני של העיר. ככה זה, בנות בולעות גלולות, בנים קופצים
מבניינים.
|
כשתלך לזונה
בפעם הראשונה
אל תשכח להביא מתנה
|
לקרוא לך את העתיד?
רוצה לתרום דם?
|
טרם מעדת לא היית,
ועודני רק קול הלמות לב נאלם.
|
"נתק את החשמל"
מציע קול מהארון,
אבל הפחד מחלחל
והוליד כבר רעיון,
|
מה זאת אומרת "אין גולדסטאר בצרפת" איזו מין ארץ דפוקה אתם?!
|
|
|
החיים, זה כמו
קיר מזכוכית,
שאני מטפסת
מעליו כדי לראות
מה יש בצד
השני.
דוגמנית בתובנות
קיומיות. |
|
