|
הדף יוצר לפניכם משמש בעיני כמוזיאון לחיים אחרים
שהיו לי על כל המשמעויות השונות המתלוות אליהם. מכן
רצוני לשתף את המחשבות והרגשות שהיו שייכות לחיים
ההם בחו"ל והקשיים בהפנמת התרבות בארץ הישנה-חדשה
שלו.
הרוח נשבה במאין ליטוף חמים ומחבק, לראשונה בחיי הרגשתי נינוח
לחלוטין. הרמתי את ראשי ושם מעל לסוכת המציל עמד, זקוף, במרכז
הריקוד הכוכבים השמימי, שם התנופף לו באצילות וקסם דגל כחול
לבן. אני לא זוכר כמה דקות חלפו עד שהבחנתי שהופנטתי על ידי
המראה. לפתע הבנתי..
|
בתוך אפלת הליל
התמוגגת מבין ידיי
רצתי אחריך
לנשקך באחרונה
לחבקך שוב
|
חיבוקך לא יסולא בפז, כחלום המסרב להגיע אל קיצו
כמו הגלים המתנפצים לחוף, גלי אהבתך מתנפצים אל ליבי
עיניך הצלולות, כנשמתי אשר מבקשת את קרבתך
|
ההיא מהשדות הירוקים, בחיוך מקסים
זוכר את המבט בעיניים.
כמו הדבש באור של בנתיים
היא צריכה להיות שלו אבל
הוא רק צופה בגורלו
|
כשעולם כבה והצליל פסק, זה קרה
כשלא היה מספיק אור להאיר את עיניי, זה הרה
שכל רגשותיי השתוללו מסביבנו, זה היה
כשהזמן פסק והשניות נעלמו, זה פרץ
|
אין אוויר, דמעותיי נצחיות
מביט בתמונתך, מנסה להבין את סתר ליבך
רוצה רק אליך, רוצה לנשקך
לחבק אותך, לשים את ראשי על בטנך
לנשק קלות, לחוש את החום
הרכות, הטעם המוכר
אי הידע, וטוב שבדבר
|
לא אותו בחור, אבד בדרך
לבד עכשיו, מחפש ערך
נר תקוותי נמוג וכבה
כמו צל של רוח בודדה
|
הזמן עצר מלכת, החזית חמה
יוצא אני לקרב, לא יודע מתי אראה אותך בשנית
החלום התנפץ, הוא נמוג.
|
אני זוכר את הרגעים
היפים הנמשכים,
הפוגת קרב של שנות גלותי
ועייפות מלחמתי.
|
|
|
נישואין לאהבה
זה כמו משטרה
לצבא
אחד שלמד יותר
מדי לפסיכומטרי |
|
