|
כל כך לוחץ
אם רק היה אפשר
לסגור בתוך ארון
כי זה מה שנשאר
|
לחץ אטומי משתרש בגופי
מעורר בי בחילה, דמדומי הוויה
מחנק משתרך לתוך גרוני
נותרתי צונחת בעורי עטופה
|
מסתורי מציאות נחנקים אשליות
מוותרים, מסתתרים מתחבאים בפינות
|
יש לי יכולת לספוג מילותיך
אני יודעת לקבל עלבונות
יש לי חולשה בפרט אליך
(אתה מכיר את כל הנקודות)
|
הכל נראה לי רחוק מתמיד
הפצעים שלי מתחילים להגליד
הגוף מתחזק
מיד אחריו הנפש
שלום לפצעים, שלום גם לרגש.
|
ישבתי במקום שהיה
פעם של שנינו
שתיתי את המשקה
שהרווה את צימאוננו
|
קלילה כמו איילה מקפצת בין הרים
מסתורית כמו ערפל מתעתע אפרורי
זורמת כמו מים סוחפים במפלים
מתעופפת כמו ציפור לעבר חירותי
|
רגע לפני שאעזוב לתמיד
אסתכל עלייך בפעם האחרונה
רגע לפני מילה אחרונה שאגיד
אמסגר פניך בתמונה ישנה
|
קרוב רחוק בי נוגע
ליטוף של חום מגע של קור
תלי מרוקן וחץ שפוגע
|
חיבוק, ליטוף עוד נשיקה
הרצון להראות מידה של קירבה
מילים, משפטים שאומרים אהבה
מנסים לשווא לשבור שתיקה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
