|
כל כך לוחץ
אם רק היה אפשר
לסגור בתוך ארון
כי זה מה שנשאר
|
לחץ אטומי משתרש בגופי
מעורר בי בחילה, דמדומי הוויה
מחנק משתרך לתוך גרוני
נותרתי צונחת בעורי עטופה
|
מסתורי מציאות נחנקים אשליות
מוותרים, מסתתרים מתחבאים בפינות
|
יש לי יכולת לספוג מילותיך
אני יודעת לקבל עלבונות
יש לי חולשה בפרט אליך
(אתה מכיר את כל הנקודות)
|
הכל נראה לי רחוק מתמיד
הפצעים שלי מתחילים להגליד
הגוף מתחזק
מיד אחריו הנפש
שלום לפצעים, שלום גם לרגש.
|
ישבתי במקום שהיה
פעם של שנינו
שתיתי את המשקה
שהרווה את צימאוננו
|
קלילה כמו איילה מקפצת בין הרים
מסתורית כמו ערפל מתעתע אפרורי
זורמת כמו מים סוחפים במפלים
מתעופפת כמו ציפור לעבר חירותי
|
רגע לפני שאעזוב לתמיד
אסתכל עלייך בפעם האחרונה
רגע לפני מילה אחרונה שאגיד
אמסגר פניך בתמונה ישנה
|
קרוב רחוק בי נוגע
ליטוף של חום מגע של קור
תלי מרוקן וחץ שפוגע
|
חיבוק, ליטוף עוד נשיקה
הרצון להראות מידה של קירבה
מילים, משפטים שאומרים אהבה
מנסים לשווא לשבור שתיקה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני לא
מאמין!!!
הסלוגנים
הבוגדניים
והמטונפים שלי
שכחו את
היומהולדת שלי!
כלום, כלום לא
קיבלתי מהם
אפילו לא
חיבוקי!!!
לך תסמוך על כמה
מילים שחורות
במסגרת דקה
שמונחות על רקע
כתום...
אביה האיום ברגע
של משבר איום. |
|
