|
להרים את הראש,
לראות את האופק,
להתאפק,
בית.
|
מישהו הלך לפניך
מישהו דרך
וכיבה.
|
עצירה.
לחיות בסרט אחר,
להתנתק שוב מהמוכר,
עצירה.
מין סיכום תקופה.
עצירה.
לזרוק הכל ולהתחיל
|
ובדרכו שלו, חודר עוד מתחת ליש.
מין תזמון מבוקר, השגחה.
נצורים בתיאום מהפנט.
עלטה ואור יחדיו.
|
להיכנס עוד פעם אחת,
אחרונה.
לפתוח לאט, בעדינות.
|
כל הדרך עוטפים, מרגיעים, מחבקים,
נגמר, עכשיו זו הדרך שלי.
זר לא ידרוך בה,
איש לא יגע בה
מלבדי.
ואולי
יום אחד
גם
מלבדך.
|
או אולי זוהי דרך אחרת, שונה, לא מוכרת. מזוככת יותר, מחייבת
יותר. ורק בנאמנותה אין עוד כמותה - עיוורת, מסוממת...
|
אתה בטח לא מבין, הרי כבר כמעט שנה מאז החלפת כתובת ועוד לא
באתי לבקר. חברים סיפרו לי ששווה קפיצה, שיש הרבה מקום סביבך,
אבל אני בקצב שלי - נמנעת. לא מסוגלת. תקועה מול מצבה.
|
את ברגבי האדמה,
את בטפחי השמים
נגה שלי...
מה, רק תגידי לי? מה קרה, מתוקה? נשבר לך? להחליא? להריק?
הבטחת לנצח ו... ומה?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"תמונה שווה אלף
מילים"
אז כמה שווה
המונה ליזה,
עיתון הארץ אחד? |
|
