[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אור א
 Teddy

את מתמוטטת
כמו חומה ישנה
לאחר כ"כ הרבה מכות באבן .
את משתוללת כאילו עברה
בך כרגע מכת חשמל .
ואז נרגעת ומבינה
שסתם החיים מכים בך .
ולפתע את מרגישה כמו
קלף ממש ישן
שכל המשחקים שעבר
מחקו את ערכו .
והוא נשאר ללא ערך
נשאר - מיותר .
כמו בובה
שהילדים גדלו והפסיקו לשחק בה .
כמו ספר במדף
שמעלה אבק .
כמו תפוח על עץ
שמלא ברקב .
את זה שאף אחד לא יקטוף .

את מודעת לתכונות הרעות שיש בך פתאום -
צעקנית , שתלטנית, אגואיסטית , רגישה מידי , שבירה
.

לאן את נעלמת לפתע ?
כמו ספר ישן על המדף
שמעלה אבק .
ככה את מרגישה .




לרשימת יצירות השירה החדשות
איך זה שהמשכנו להרגיש
אחרי שכל כך מזמן גמרנו?
איך זה שאתה איתי?
ואתה עם אחרת?
איך זה שאחרי שנפרדים
האהבה לא נגמרת?

השלום כבר מזדקן
הקמטים מעפילים עליו.
הוא מהלך בצעדים כבדים,
נעזר במקל ההליכה המשופשף שלו
ומשתדל לא למעוד.

וליקירה כבר יש כרטיס ביקור
והיא חיה לבד באיזה חור
והיא כבר לא כ"כ שמחה
וליקירה כבר יש סימנים כחולים
ומתחת לעיניים תמיד רואים
כמה מעט היא ישנה.

הארנב שמאחר מודיע הגיע הזמן לזמן
הוא מרביץ עוד שכטה ומוסיף
שהגיע הזמן לא לאחר
אבל הוא בעצמו יודע
שהוא מתמסטל הזמן רץ מהר.

מוטל שדוף חסר כל תוכן. סדוק מהכאב
מערטל וחושף רק חלל עירום ותחוח עקוד מדם
ושסוע זיכרונות.




דם סמיך מיין,
אבל קוקאין זה
הכי סבבה!




מאורת הציונים


תרומה לבמה





יוצר מס' 70711. בבמה מאז 20/8/06 22:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאור אלף
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה