[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אור הבמה

אל היוצרים המוערכים על ידי אור הבמה
אדם משכיל, מדהים ושקרן גמור!!!
אדם אשר את זהותו אף אחד לא יגלה על מנת שלא יגמור
כמו עוץ לי גוץ לי מבחינת האומנות.
לפעמים יש אספקט חיובי באנונימיות, היכולת להוציא
מעצמך ולא לייצג את עצמך ע"י אחרים, תמיד עדיפה
הטלוויזיה על המראה.

אור הבמה(שם אמיתי?) נולד בשנה מסויימת מאוד ובעל
גיל אכן מוגדר אך למרות הכל אינו נצר למשפחת מלוכה
ולכן אין הגיון רב בגוף שלישי בתיאורו של האדם לכן,
אני אור הבמה אדבר מעכשיו...

סגנון הכתיבה שלי מיוחד ולוקה בחסר אני מודה, יש
הרבה מה לשפר אך למזלי תוכן הכתיבה מחפה בהרבה על
איכותה(לפחות לדעתי).
יש לציין כי רוב הדברים אשר נובעים ממקלדתי מעורפלים
ובעלי קשרים לוגיים מסובכים, כך אני ותגובות של
"מה?","תסביר" ועוד נשמעות באוזניי עד כי נדמה שהפכו
לרעש הרקע אשר מלווה את הכדור הכחול שבו אנו חיים.

בכל מקרה, מחמאות יתקבלו ברצון, שריפות יכובו ע"י
שיטת הדינמיט הנהוגה בשריפות בארות נפט אבל לא משנה
מה אתם חושבים או כמה סקרנים אתם אל תחשבו ששאלות
כגון "מה" וכו' יתקבלו בברכה אלא יקרה אחד מהשניים
הבאים...
1) התעלמות ויש רק לקרוא ספר אחד בסידרת דני דין על
מנת להבין שזהו גורל בכלל לא רצוי
2) תקיפה והריסה ולא כמו הדינמיט כאן פצצת אטום
תשומש ואלא אם כן רצונכם במוטציות אני מציע שלא,
פשוט תוותרו על התגובה ליצירה

כעת אני מצטער אם הפחדתי מישהו, הכל ברוח טובה, בכלל
פחדן אני אבל להסתיר זאת יודע לעשות כהלכה, הממ...
טוב אולי עכשיו נהרסה ההילה אבל בגדול תודה לכם על
שקפצתם לבקר, אשמח לקבל כל תגובה, לא משנה תוכנה רק
תזכרו את המשל הבא...
"סנדלר אשר נעלי אחר שונא נורא ומהם להיפטר בשבילו
אין מוקדם מדי, כדאי שיבדוק עם איזה רגל בהם יבעט כי
רגל יחפה להסתיר קשה נורא והתוצאה תהיה הפוכה..."




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מתי ויתרתי, מתי הבנתי שדי, מתי את עקרונותיי הישנים לסל
המחזור זרקתי וחסל? איך ייתכן שכל שנה שונה ואין קביעות או
תבנית רגילה, השנואים עליי הם תלבושותיי למחרת, וגעגועיי לאחר.
רעיונותיי כאן פשוטים ולכן בעיניי בזויים אבל אני מרגיש שיש
צורך עז לכתוב אותם, בכל

על מנת לראות את העולם יש צורך ביותר מ 6:6, יותר מעבר לראיית
טייסים ואפילו הטלסקופים הכי חזקים, יש צורך באנשים אמיתיים...

משל
אי שם בעולם יש גן יפהפה ומדהים ביופיו עם בעיה קטנה...
...יש עץ תפוחים ואפילו ילדה קטנה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
איך אהבה הפכה לשנאה,
נתינה הפכה לדקירה והדם, הדם נוטף
זורם בנהר ומחייה את הרקפת

אם כתבתי וריגשתי את עצמי
אם בכיתי על כל אות שנחצבה מליבי
אדע כי משורר הנני, משורר אמיתי

ערפל עשוי מים מרחף מעל
מנשב לי בלחש בפה מלא
אתה בודד, כל כך בודד
בודד מבפנים, מסרב לחייך

ואני אותך שמעתי / לא הקשבתי לך
ואת כל מה שמעיק / להעיף מיד
את גרמת לי אושר / הרעפת עליי אהבה

אור מאיר על השולחן
המפה מרחפת ובתנועה עוטפת מתיישרת ומוכנה לארוחה
ריחות מציפים את החדר, ממלאים אותו בתאווה
תאווה למיצי הטעם, לחושים שיפציצו אותי בחוויה

חייו של החור השחור בודדים הם
ואף אור לעולם לא יצא...

מרחף בין מדרגות ובין חדרים
מאחוריי, הם אותי רודפים
בצעדים כבדים שמרעידים את ליבי
אותי הם רודפים ולא מוותרים

הלחץ מזדחל. בין שוחות לשיחים מנסה להתגנב
כמו כל גנב הוא יודע שקיומו הוא שלילה
שלילה של החוק. של איך חיי אמורים להיות

אינטרוספקטיבי
אוזניי מושכות את ראשי השמיימה
מרחפות על מיתרי נבל עשוי טיפות
מטפטפות במורד ליבי כמערבולת רגשות
סוחפות את כולי לריקוד שמחות

כמו חרב פיפיות ננעצת בבשרי
הברחת את הדם מליבי ואת האהבה מנשמתי
כמו חרב פיפיות היתלת בי
חדרת אליי מצד אחד ופצעת אותי מצידי השני

אם לאהוב אותך זה לשלם בכאב
אז הרצון לאהוב הוא הרצון בכאב...

מנגן על הפסנתר ואת לידי מנגנת איתי
...פעם היית אהובתי, היום את סתם יושבת שם לצידי

רק עוד שיחת טלפון אחת, רק עוד הזדמנות לשמוע אותך
לצעוק עליך ולקלל, לבכות ולילל ולומר לך מה עשית לי וכמה כאב
לי...

...חיינו כבר לא קיימים היחיד הפך לרבים

בסיר אחד מקרקרות הן יחדיו
הן יונקות מהפרה ונהנות מיובש הטבע הקיים
שוחות להן במעגל ויוצרות שמחה צהובה

שוחה לי חופשי ומאושר
חסר כח כבידה והגבלי תנועה
יוצר דמויות וצורות לפי הרצון
נע ללא מאמץ, הא...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הכתיבה מאפיינת אותנו, מי אנחנו באתר שווה ערך ליכולת הכתיבה,
אני מספר, 5 ואני מושלם...

אני שונא אותך.
אם רק הייתי מצליח למצוא מילים כואבות ופוגעות הייתי רושם,
הייתי משפד לך את הלב במילים כמו שעשית ללב שלי במעשים

כשהשעון מצלצל, איפה אתה? האם אתה שומע רעש או מוזיקה והאם
העולם באמת קיים?

מעניין אם ילדנו עושים את אותו הדבר, מסתכלים אל עבר עצם
שמיימי ותוהים לגבי משמעות החיים

ואם לא הייתי קיים, עדין הייתי מאושר?
ואם לא הייתי צריך לעבור את המסע, עדין הייתי מגיע למטרה?
ואם הייתי יכול להעלים את הכאב והעצב, עדין הייתי מרגיש את
השמחה והאושר?

האם ידעתם שהעולם הוא הגיהנום ואולי גן-עדן הוא בכלל...

מיד כשזה נגמר כעסתי עליך "אני שונא אותך יא חתיכת זונה" לצערי
הדבר הניב עצב בלבד...
אז בעצם היה מה שהיה ונגמר ואני מתמודד עם זה, עם האובדן, ולי
נותר לומר לך רק עוד דבר אחד ...

רצונות הם דבר מוזר, פועלים תמיד נגדך אך בעצם מושפעים על ידך
אז השאלה המתבקשת היא האם שונא אתה את עצמך?

היא ואני
בניתי בית וחיים לשנינו יחד, היא הייתה גורמת לי אושר ואני
הייתי משרה עליה שלווה.
כל מה שהיא הייתה צריכה לעשות זה להיענות. אך היא לא. ואני
נשארתי עם אדמת טרשים וכאב חזק.

הרהור
כמו תמיד אין תחילה ללא סוף ואין אומץ ללא פחד.
הכוכבים מאירים ועליך להחליט למי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
...אך האהבה נהדרת היא ולא דבר שניתן לוותר עליו
וכך נוצרת הבחירה הקשה...




אם היה לי שקל
על כל הברקה שיש
בבמה חדשה, היה
לי ממש מלא
שקלים!

- שפן קטן אוהב
את במה חדשה


תרומה לבמה





יוצר מס' 15641. בבמה מאז 3/9/02 2:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאור הבמה
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה