|
בגן העצב,
מאחורי שער הברזל,
בינות עצי השלכת נטולי העלווה,
על ספסל עץ אלון.
|
באת בהדיפה.
כתף שמאל, ברוטב דובדבנים חם,
נהדפת לאחור.
|
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
