|
 24678 levin.ophir@gmail.com
יוצר המבטא בגרות שונה
אורזת מזוודות, פותחת את הדלת
זורקת מבט - לקום וללכת
|
למה אנחנו עוצמים עיניים אם בכל פעם אנו רואים את השחור
|
בחלומי שני אחים
מטפסים על רכסים
משקיפים על ההרים
וכלל לא מודעים
|
לא נשאר לי עוד בדיחות לספר
לא נשאר לי עוד על מה לוותר
אין לי חשק לחייך יותר
עוד כמה דקות - ודי
|
הם מסתכלים עליו מגבוה
הוא נאכל על ידי תולעים
|
אין סיבה לרקוד
אין אוכל עוד
|
מה יפת ומה נעמת
אהבה בתענוגים
|
ואז משום מקום
כך בצהרי היום
עצרת - וקראת לי שקרן
|
בנאות דשא ירביצני
אך לא בעולם הזה
כאן בעשן אבלה זמני
שחור סמיך ועבה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם היה בצה"ל
מין במה חדשה
מחתרתי כזה שרץ
על הרשת תקשורת
של השלישות.
קראו לזה
ס-עיתון. גם שם
קראו לי
האדמו"ר.
(בסוף תפסו את
השני חבר'ה
שהריצו את זה
ונתנו להם איזה
מאה יום מחבוש) |
|
