|
אני אוהב לכתוב, אוהב מוסיקה, אוהב דינוזאורים, אוהב
כדורגל , אוהב טריוויה וחידודי לשון, אוהב הוביטים
וטרולים, אוהב לעצבן אנשים עם כל האהבות האלה, אוהב
בכלל!
אבל מה שאני אוהב בעיקר כאן בבמה, זה שמקבלים את
התואר 'י ו צ ר'.
י ו צ ר, אחלה מילה! באמת.
עכשיו אולי אוכל לאחסן כאן, את כל הדברים שיצרתי
למגירות כל השנים וכך סוף סוף יתפנה לי מקום
לגרביים.
ובינתיים עד לאישור המיוחל, אני אמתין בסבלנות על
תקן ט ר ו ם י ו צ ר, שגם זה משהו.
(4 ינואר 2006)
הרגשתי את קצב פעימות הלב המתגבר והייתי משוכנע שאני הוזה. לא
יכול להיות. השיר החדש של הביטלס מתנגן, ופתאום ג'ורג' האריסון
עומד מולי? נו באמת. הרי זו הזייה קלאסית.
|
היא אסרה עלינו לשיר שירי גסויות,
לא נתנה לנו לזרוק קליפות של קלמנטינות
אחד על השני
וחרבה לנו את כל השמחה
|
תעלומתי
מה אחוש בתפר
בין חיי לחדלונם
|
ואת כמו שום
אבל יותר עסיסית
|
בקיתון נחושת ישן, צרור ערמונים לי.
חרצתי קליפתם
הנחתים על הקמין,
טוב ונעים הריח שמפיצים המה בקלייתם
|
הנשיא הנדון
על רוב און (וקלון)
מבינתי כבר מזמן הוא נבצר
|
הוא בא מתי שנוח לו
הטיימינג,
גם אם זה לא נוח לך.
|
לא חובה לכתוב
חרא
בשיר.
אפשר בלי.
אני לא כותב כך
בשירים שלי.
|
צלליתן רכה ענבלים צלילן
מרנינות לב משובבות נפש
|
קראתי שאף הוא מתלוצץ עם רופאיו
ולא צחקתי גם עכשיו
זה קצת עצוב להיות חולים
ולא נעים לראות רופאים
|
ידיי פשוטות לעברה, לאספה
לחלצה
אך הרגליים כבדות והגוף
בוגדני, ממאן לציית
|
מהסס.
אם יתרסק, לא תהיה שם בשבילו.
|
מלטיפליקיישן זה מאד מצחיק
לשמוע
וגם להגיד
|
הייתי בקהל. ראיתי.
איך כולם מצטופפים סביבך, עוטפים אותך
ואיך רבים רבים
הן שמכירים הם והן שלא,
מחוברים ומקושרים דרכך
|
אצלי למעלה כאן בראש
הזיכרון, תתפלאו, לא דור שלוש
הוא סתם קונבנציונאלי עוד מהימים
של טלפון עם חוט וחוגה עם חורים
|
חולצתה מסדרת, מיטיבה שערה
מציגה טפחיים, טפח מסתירה
|
אף לפגישה חסרה איאות
בלא מילה
אוותר
גם על מבט וחיוך
|
לא מחייך אף אל סרדין
ללא ייעוץ מעורך דין
|
מניפת נוצות לבנה? נו, באמת.
קצת ריחמתי על המסכן
|
ביקורת חשוב
רק לא להתלהם
פחדנות זה עלוב
מישו בלי שם
|
מתנשאת היא
מתהדרת בחשיבות עצמית
מתנכרת
|
פעם אדיש גם לטעות
פתאום כועס על סתם כל שטות
שונא, אוהב, מאמין בדברים
אך אין לו (גם לכם) אלוהים
|
הלהבות מרקידות צללים לצידו
הרחק במישור, צבוע צוחק לאידו
כמו נצח חולף עד שנקרא לעלות
נרעד ונרגש הוא עוצר הדמעות
|
גם היום אני אומר שאופטימי הנני,
אבל רק אומר
ולא מרגיש
ויודע שזה סתם.
|
איש אחד גר אצלי בתמונה על קיר
ואת עיניו ממני אינו מסיר
עם ז'קט כהה אימפרסיוניסטי
וזקן עבות, הוא נראה קצת מיסטי
|
בלוז ורגאיי תענוג, כמה כוח, כמה חום
והרוק הקלאסי, עושה לי את היום
|
בובת חרסינה
בתוך ארון ויטרינה
רוצה לצאת אל החופש אל האור
לצאת ולא לחזור
לעזוב מאחור את כולם
לטייל בעולם
|
נערה אומללה למודת כאב
מפנה תחינתה לאל
אך עיניים של אבן לאריה, גם לב
כמו לאיש אשר בה מתעלל
|
מסדר לי את הראש ואת הלב
מפריד את מה שטוב לי מכל מה שכואב
בלוז מינורי בעברית לך וגם לי
קצת מוזר אך זה הבלוז שלי
בלוז בעברית בשבילך בשבילי
זה הבלוז שלי
|
הוא
כמוני כמעט
זה אני
אבל קצת אחר
|
יושב עם אילן בפינה על הבר
מצב רוח בשמיים
מוסיקה אירית, ניחוח סיגר
גינס נמזגת כמים
|
מרגיש רגוע, נעים
בונה לנו יחד חיים
יש לי למה לצפות
כשדמיוני עובד שעות נוספות
|
כשאת התכנסת לפינתך
ואני הסתגרתי בשתיקתי
דמיוני היה נרתם להושיעני
|
הניפה החרב נער, הטל הכידון
האויב בשער, הוא בא בהמון
|
היו לי דברים חשובים להגיד אפילו
שלא תלמדי בשורות האלו
כי היינו במצב שביר
והמילים נשארו באוויר
נשארו לי המילים באוויר
המילים נשארו לי באוויר
כן, באוויר
|
יפה הייתה פנגיאה
בזמן הסלופיסיס
ואדמתה רעדה
|
מבולבלת אבודה
לא יודעת מה הוא חושב
וכך אותה חידה
האם גם הוא אותי אוהב
|
את לא מתעוררת
את חיה בסרט
ואני אפילו לא שחקן משנה
סתם ניצב שכלום לא משנה
|
אם אני חושב על עינייך
אז ודאי שאני מתגעגע אלייך
|
פנים רבות לזה העב
רציני וקצת שובב
תחפושות עד לא אדע
מציג הוא לי ברוב חדווה
|
לפני המון שנים, בעידן נעלם
בזמנים שקשה לדמיין,
חי לו בנחת בצפון העולם
דינוזאור גדול וזקן
|
לבד בערוב ימיו
מי הם אוהביו
לבד בגבורות חייו
היכן הם מי שאהב
|
לחן זכה למילים
המנגינה שמחה
מחייכים לי הצלילים:
"לחן ראשון שלך"
|
מבטך מסקרן הוא, קורא עלי תיגר
המזמין ואוהב הוא, או מציב משוכה?
|
מתוק עושה לי סחרחורת
עוגות זה לא בשבילי
ואת עושה לי צמרמורת
ושוב מעצבנת אותי
|
מתמודדת באומץ, בדרכה בטוחה
נבל - אשר יומו יגיע - לא שבר רוחה
החיים זימנו לה את צידם האפל
אך עיניה לא כבו, צחוקה עוד מתגלגל
|
הרפתקה, הקצנה, עבירה, סכנה
אסון, חידלון
דברים אסורים, לבבות שבורים
|
איש רודף שלום, הולך באמצע החיים
אל מקום קרוב, רחוק, מקום בו נלחמים
מקום ירוק פורח, ציפורים המון
יופי משקר, מסתיר זדון
|
מעבר לים זה אירע
בארץ רחוקה
סיפור שפשט במהרה
על נשיא שהפשיט ותקע
|
מתי ראה את אביו בפעם האחרונה
ומתי חיבקו זה זה
האם נפרד ממנו
לפני שנלקח אל מותו האכזרי
|
פרץ אנרגיה, שוטף את גופה
שירתה חודרת ללבבות
סוחפת כמו רוח סופה
היא משלהבת רבבות
|
ביראת כבוד הייתי חושף
סודות טבע קמאי ומפואר שנכחד
ונותן בו שמות
|
רובץ בכורסא הגדולה בסלון
מול המראה שקנית
מתלונן על כולם, מתבונן בקלון
לא דומה למה שהיית
|
אתה מתרפק, אתה מתרחק
אני רוצה לפרוש עליך כנפיים
אל תפחד, אתה לא לבד
אני שר לך, כמו אהוד בנאי
אל תפחד, לא לא, אל תפחד
אני לוחש לך, מלטף אותך
|
לקשט את המילים
בלחן ערב
לעטוף את הצלילים
במשפט אוהב
|
שלום חנוך שר רוק אמיתי, חגיגה לאוזניים
ורונלדיניו מבקיע שער מרהיב, תאווה לעיניים
אומרים לי: "אל תעביר את הזמן כך סתם!
תעבוד, תלמד, תהיה בן אדם"
|
והיה כל הזמן מן ריח כזה טוב באוויר שאני לא יודע איך להגדיר
אותו וכולם התפלאו למה אני עושה מזה עניין, כי הרי תמיד זה
ככה.
לא יודע היה לי כזה כיף בחלום הזה.
|
לאורך פאת השדה החרוש,
אני משתרך לאיטי בכבדות, דרומה,
אך מחוז חפצי אינו ברור לי כלל ועיקר.
|
מז'תומרת לא אחריותכם שהמדפסת התקלקלה?!
תביאי לי אחראי עכשיו ומיד! אתם תחטפו כזו תביעה שלא תשכחו
אותי כל המילניום.
|
תוגה מלווה כמעט כל הרגשת עונג.
מעטים הם רגעי האושר השמחה והצחוק, אשר עצב צער וכאב אינם
שזורים בהם.
|
חמישי בערב זה זמן מצוין להישאר בבית, בעיקר כי בחוץ אין חניה,
אבל גם כי צפוף מדי בכל מקום וקר ובכלל.
הרבה יותר נעים לך בבית, עם דרינק נחמד ומוסיקה טובה.
עובדה, "...את רוצה לחזור..."
|
וכך מהגבעות
שוב כולם רואים תמונות
הגויים מתמוגגים
יהודים מטומטמים
|
|
|
אמש הצעתי
לאמנון ז'קונט
ידידי לשחק באמא
ומרקו.
לצורך העניין
אמנון גילם את
דמותה של אמא
ואנוכי את דמותו
של מרקו.
במסגרת תפקידו
נסע אמנון
לארגנטינה, ואני
הלכתי לאכול
צ'יזבורגר.
האמת, דווקא
נחמד שיש קצת
שקט ממנו מדי
פעם.
אפרוח ורוד,
ומי אתם
שתתווכחו. |
|
