[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עופר קדמון
קדמונוזאור


אל היוצרים המוערכים על ידי עופר קדמון
אני אוהב לכתוב, אוהב מוסיקה, אוהב דינוזאורים, אוהב
כדורגל , אוהב טריוויה וחידודי לשון, אוהב הוביטים
וטרולים, אוהב לעצבן אנשים עם כל האהבות האלה, אוהב
בכלל!
אבל מה שאני אוהב בעיקר כאן בבמה, זה שמקבלים את
התואר  'י ו צ ר'.
י ו צ ר,  אחלה מילה! באמת.
עכשיו אולי אוכל לאחסן כאן, את כל הדברים שיצרתי
למגירות כל השנים וכך סוף סוף יתפנה לי מקום
לגרביים.
ובינתיים  עד לאישור המיוחל, אני אמתין בסבלנות על
תקן  ט ר ו ם   י ו צ ר,  שגם זה משהו.
(4 ינואר 2006)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
הרגשתי את קצב פעימות הלב המתגבר והייתי משוכנע שאני הוזה. לא
יכול להיות. השיר החדש של הביטלס מתנגן, ופתאום ג'ורג' האריסון
עומד מולי? נו באמת. הרי זו הזייה קלאסית.

ביתספר
היא אסרה עלינו לשיר שירי גסויות,
לא נתנה לנו לזרוק קליפות של קלמנטינות
אחד על השני
וחרבה לנו את כל השמחה


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
תעלומתי
מה אחוש בתפר
בין חיי לחדלונם

יחסים
ואת כמו שום
אבל יותר עסיסית

תחושתי
בקיתון נחושת ישן, צרור ערמונים לי.
חרצתי קליפתם
הנחתים על הקמין,
טוב ונעים הריח שמפיצים המה בקלייתם

ביקורת
הנשיא הנדון
על רוב און (וקלון)
מבינתי כבר מזמן הוא נבצר

הוא בא מתי שנוח לו
הטיימינג,
גם אם זה לא נוח לך.

לא חובה לכתוב
חרא
בשיר.
אפשר בלי.
אני לא כותב כך
בשירים שלי.

חלום
צלליתן רכה ענבלים צלילן
מרנינות לב משובבות נפש

הרהור
קראתי שאף הוא מתלוצץ עם רופאיו
ולא צחקתי גם עכשיו
זה קצת עצוב להיות חולים
ולא נעים לראות רופאים

ערפילי
ידיי פשוטות לעברה, לאספה
לחלצה
אך הרגליים כבדות והגוף
בוגדני, ממאן לציית

יחסים
מהסס.
אם יתרסק, לא תהיה שם בשבילו.

געגוע
מלטיפליקיישן זה מאד מצחיק
לשמוע
וגם להגיד

עצב
הייתי בקהל. ראיתי.
איך כולם מצטופפים סביבך, עוטפים אותך
ואיך רבים רבים
הן שמכירים הם והן שלא,
מחוברים ומקושרים דרכך

ג'ננה
אצלי למעלה כאן בראש
הזיכרון, תתפלאו, לא דור שלוש
הוא סתם קונבנציונאלי עוד מהימים
של טלפון עם חוט וחוגה עם חורים

מצב
חולצתה מסדרת, מיטיבה שערה
מציגה טפחיים, טפח מסתירה

געגוע
אף לפגישה חסרה איאות
בלא מילה
אוותר
גם על מבט וחיוך

קצרצר
לא מחייך אף אל סרדין
ללא ייעוץ מעורך דין

הרהור
מניפת נוצות לבנה? נו, באמת.
קצת ריחמתי על המסכן

ביקורת
ביקורת חשוב
רק לא להתלהם
פחדנות זה עלוב
מישו בלי שם

ביקורת
מתנשאת היא
מתהדרת בחשיבות עצמית
מתנכרת

וידוי
פעם אדיש גם לטעות
פתאום כועס על סתם כל שטות
שונא, אוהב, מאמין בדברים
אך אין לו (גם לכם) אלוהים

בלדה
הלהבות מרקידות צללים לצידו
הרחק במישור, צבוע צוחק לאידו
כמו נצח חולף עד שנקרא לעלות
נרעד ונרגש הוא עוצר הדמעות

מחאה
גם היום אני אומר שאופטימי הנני,
אבל רק אומר
ולא מרגיש
ויודע שזה סתם.

סוריאליזם
איש אחד גר אצלי בתמונה על קיר
ואת עיניו ממני אינו מסיר
עם ז'קט כהה אימפרסיוניסטי
וזקן עבות, הוא נראה קצת מיסטי

מצב
בלוז ורגאיי תענוג, כמה כוח, כמה חום
והרוק הקלאסי, עושה לי את היום

כמיהה
בובת חרסינה
בתוך ארון ויטרינה
רוצה לצאת אל החופש אל האור
לצאת ולא לחזור
לעזוב מאחור את כולם
לטייל בעולם

ייסורים
נערה אומללה למודת כאב
מפנה תחינתה לאל
אך עיניים של אבן לאריה, גם לב
כמו לאיש אשר בה מתעלל

תחושתי
מסדר לי את הראש ואת הלב
מפריד את מה שטוב לי מכל מה שכואב
בלוז מינורי בעברית לך וגם לי
קצת מוזר אך זה הבלוז שלי
בלוז בעברית בשבילך בשבילי
זה הבלוז שלי

הרהור
הוא
כמוני כמעט
זה אני
אבל קצת אחר

פזמון
יושב עם אילן בפינה על הבר
מצב רוח בשמיים
מוסיקה אירית, ניחוח סיגר
גינס נמזגת כמים

מצב
מרגיש רגוע, נעים
בונה לנו יחד חיים
יש לי למה לצפות
כשדמיוני עובד שעות נוספות

געגוע
כשאת התכנסת לפינתך
ואני הסתגרתי בשתיקתי
דמיוני היה נרתם להושיעני

גורל
הניפה החרב נער, הטל הכידון
האויב בשער, הוא בא בהמון

יחסים
היו לי דברים חשובים להגיד אפילו
שלא תלמדי בשורות האלו
כי היינו במצב שביר
והמילים נשארו באוויר
נשארו לי המילים באוויר
המילים נשארו לי באוויר
כן, באוויר

ערפילי
יפה הייתה פנגיאה
בזמן הסלופיסיס
ואדמתה רעדה

כמיהה
מבולבלת אבודה
לא יודעת מה הוא חושב
וכך אותה חידה
האם גם הוא אותי אוהב

יחסים
את לא מתעוררת
את חיה בסרט
ואני אפילו לא שחקן משנה
סתם ניצב שכלום לא משנה

יחסים
אם אני חושב על עינייך
אז ודאי שאני מתגעגע אלייך

טבע
פנים רבות לזה העב
רציני וקצת שובב
תחפושות עד לא אדע
מציג הוא לי ברוב חדווה

הרהור
לפני המון שנים, בעידן נעלם
בזמנים שקשה לדמיין,
חי לו בנחת בצפון העולם
דינוזאור גדול וזקן

פזמון
לבד בערוב ימיו
מי הם אוהביו
לבד בגבורות חייו
היכן הם מי שאהב

תחושתי
לחן זכה למילים
המנגינה שמחה
מחייכים לי הצלילים:
"לחן ראשון שלך"

יחסים
מבטך מסקרן הוא, קורא עלי תיגר
המזמין ואוהב הוא, או מציב משוכה?

יחסים
מתוק עושה לי סחרחורת
עוגות זה לא בשבילי
ואת עושה לי צמרמורת
ושוב מעצבנת אותי

תחושתי
מתמודדת באומץ, בדרכה בטוחה
נבל - אשר יומו יגיע - לא שבר רוחה
החיים זימנו לה את צידם האפל
אך עיניה לא כבו, צחוקה עוד מתגלגל

כאב
הרפתקה, הקצנה, עבירה, סכנה
אסון, חידלון
דברים אסורים, לבבות שבורים

עצב
איש רודף שלום, הולך באמצע החיים
אל מקום קרוב, רחוק, מקום בו נלחמים
מקום ירוק פורח, ציפורים המון
יופי משקר, מסתיר זדון

סאטירה
מעבר לים זה אירע
בארץ רחוקה
סיפור שפשט במהרה
על נשיא שהפשיט ותקע

שואה
מתי ראה את אביו בפעם האחרונה
ומתי חיבקו זה זה
האם נפרד ממנו
לפני שנלקח אל מותו האכזרי

פזמון
פרץ אנרגיה, שוטף את גופה
שירתה חודרת ללבבות
סוחפת כמו רוח סופה
היא משלהבת רבבות

הרהור
ביראת כבוד הייתי חושף
סודות טבע קמאי ומפואר שנכחד
ונותן בו שמות

מצב
רובץ בכורסא הגדולה בסלון
מול המראה שקנית
מתלונן על כולם, מתבונן בקלון
לא דומה למה שהיית

תחושתי
אתה מתרפק, אתה מתרחק
אני רוצה לפרוש עליך כנפיים
אל תפחד, אתה לא לבד
אני שר לך, כמו אהוד בנאי
אל תפחד, לא לא, אל תפחד
אני לוחש לך, מלטף אותך

תחושתי
לקשט את המילים
בלחן ערב
לעטוף את הצלילים
במשפט אוהב

מצב
שלום חנוך שר רוק אמיתי, חגיגה לאוזניים
ורונלדיניו מבקיע שער מרהיב, תאווה לעיניים

אומרים לי: "אל תעביר את הזמן כך סתם!
תעבוד, תלמד, תהיה בן אדם"


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חלום
והיה כל הזמן מן ריח כזה טוב באוויר שאני לא יודע איך להגדיר
אותו וכולם התפלאו למה אני עושה מזה עניין, כי הרי תמיד זה
ככה.
לא יודע היה לי כזה כיף בחלום הזה.

הרהור
לאורך פאת השדה החרוש,
אני משתרך לאיטי בכבדות, דרומה,
אך מחוז חפצי אינו ברור לי כלל ועיקר.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מז'תומרת לא אחריותכם שהמדפסת התקלקלה?!
תביאי לי אחראי עכשיו ומיד! אתם תחטפו כזו תביעה שלא תשכחו
אותי כל המילניום.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
חיית מחמד
אל היצירה

סידרה
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אינסטרומנטלי

תוגה מלווה כמעט כל הרגשת עונג.
מעטים הם רגעי האושר השמחה והצחוק, אשר עצב צער וכאב אינם
שזורים בהם.

רוק

חמישי בערב זה זמן מצוין להישאר בבית, בעיקר כי בחוץ אין חניה,
אבל גם כי צפוף מדי בכל מקום וקר ובכלל.
הרבה יותר נעים לך בבית, עם דרינק נחמד ומוסיקה טובה.
עובדה, "...את רוצה לחזור..."


וכך מהגבעות
שוב כולם רואים תמונות
הגויים מתמוגגים
יהודים מטומטמים




הקיץ שוחים
בקישון: אין שם
מדוזות


תרומה לבמה





יוצר מס' 60786. בבמה מאז 16/4/06 23:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעופר קדמון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה