|
"לא עובדת בשביל אף אחד!! לא לא!
לא עובדת גם בשבילך, לא , לא"
עזבו אתכם משטויות בואו לים.
בסוף הרי כולם מתים ואם מתים עדיץ למות מאושרים!
כל זה מוקדש ליובל, רועי אורן, ערן אביטן וליאת ז"ל.
המשכתי לצפות בטלויזיה הכבויה בערך שעה, אח"כ כנראה נרדמתי כי
כשפקחתי את העיניים ישבת לידי ודמעות זלגו מעיניך.
"מצאו אותו."
"מה?"
"מצאו את יואב."
"נו... ו..?"
"הוא בדרך הביתה."
|
ואולי זה בגלל הנשיקה? כי כן היתה נשיקה אחת בינהם, אומנם שנים
לפני שהוא ידע בכלל על קיומי, אבל היא היתה, המתח המיני היה
שם, המשיכה, אז איך זה שזה עבר פתאום?
|
אני סולחת, אני שוכחת
את כל הריבים הקטנים
אני הולכת ולא חוזרת
כי אתה לא משתנה - אני לא יכולה יותר!
|
"מה כותבים עלייך אח שהיה והלך צעיר כל כך?"
היית - על אף אחד לא יכול להתווכח.
הלכת - ובכזו סערה!
והרי היית כל כך צעיר...
|
|
|
ברוכבי על הסוס
שאלתי את עצמי
"איך לעזאזל אני
מגיע
לסוקולוב?".
"קח פה ימינה"
העיר הסוס.
"אתה סוס! אתה
לא מדבר!"
עניתי.
"גם אני הייתי
מופתע כשדיברת,
בהמה".
טיפש. |
|
