|
עמרי הוא אחד היוצרים הגדולים של זמננו, אם לא של כל
הזמנים. ביצירותיו הוא משלב את האוטוביוגרפיה האישית
שלו ביחד עם סיפורים דימיוניים, המתמזגים יחדיו
לבליל משעשע וכואב לפרקים על החיים.
חארטה!
כתבתי - פירסמתי.
לא מתיימר להיות משהו שאני לא...
למרות שאני יוצר ענק :)
בביה"ס, בהפסקות, הבנות שיחקו תמיד מחניים והבנים שיחקו
כדורגל. כשהבנים קראו לרחלי לשחק כדורגל, רחלי...עדיין לבד.
כשרחלי והבנים שיחקו סוף סוף יחד, מטח קללות שוגר לעבר רחלי מה
שתמיד גרר מכות ואח"כ את סיום המשחק.
|
"פאפא, דאדה, אני לא יודע איך להגיד את זה - אז אני פשוט
אגיד"
"דבר כבר"
"אני חושב.... שיש לי מנדבוצ'קס"
"מה?"
"וזה לא הכל..."
פאפא ודאדה הסתכלו עליי בעיניים חודרות כשמסביב רק שקט...
"כן?"
"אתם יודעים ממי קיבלתי את זה?" שאלתי בלחץ, מתפלל שיידעו את
הת
|
|
|
הכי מבאס זה
לכתוב שלושים
סלוגנים רצוף רק
כדי לגלות כמה
ימים אחרי שזה
שמאשר את
הסלוגנים לא
אישר אותם.
אתה מרגיש כאילו
אתה אחרי משחק
מקדים עם בחורה
ובדיוק ברגע
החדירה אתה מגלה
שבעצם אתה סתם
מדמיין הכל.
חזי מ-144 לומד
מטעויות...
מזל. |
|
