עמרי התחיל לנגן על גיטרה בשנת 1994, בבי"ס למוסיקה
הנמצא בשכונתו. זהו אותו בית הספר למוסיקה שגידל
ורומם את יובל מנדלסון משייגעץ.

דניאל קמינסקי, ז"ל, המורה של עמרי לגיטרה בזמנו
גילה לעמרי בשנת 1999 את נפלאות ההקלטה דרך המחשב.
במרוצת השנים השתכלל עמרי והשתפר באיכות ההקלטה.
הציוד נהיה יותר חדיש ומקצועי והשירים התחילו לקבל
מרקם של להקה שלמה שמקליטה באולפן.

במהלך התיכון הכיר עמרי את דניאל ורפולומייב,
הגיטריסט של להקת אקרופוליס. השניים היוו פידפקים
הדדיים אחד לשני במהלך התקופה ולמדו עצמאית כיצד
לשפר את איכות ההקלטות לרמה סבירה. עמרי למד המון
מדניאל, ועדיין לומד.

ביולי 2003 התגייס עמרי לתפקיד לוחם חי"ר, והפך
למורה הגיטרה הבלתי רישמי של מחלקתו. בנוסף הוקם
צוות הווי של המחלקה שכלל: גיטרה קלאסית ואקוסטית,
מפוחית, קלרינט, ותיפוף על מדפסי הנשקים.

שנתיים לאחר מכן, הרגיש עמרי שמשהו חסר. קצת ליכלוך,
קצת עיוות, דיסטורשן.
צלילי הגיטרה הקלאסית והאקוסטית היו רכים ונקיים
מידי לאוזנו של האמן.
וכך עמרי יצא אל מקום טוב יותר והמשיך את שירותו
בבסיס הקליטה והמיון בתל השומר.

במהלך השירות בבקו"ם פגש עמרי שני אומנים מוכשרים
הדוגלים ברוק הישראלי: עידן "ג'ה", ומידן.
חודשים עברו ושירים נכתבו וגם הולחנו, ולאחר מכן
הוקלטו כסקיצות ראשוניות.

עמרי השתחרר בתאריך ה13.06.2006 בתום כמעט 3 שנים של
שירות צבאי (שנתיים ו10 וחצי חודשים ליתר דיוק).

הסקיצה שהוקלטה עם עידן ומידן רקמה עור וגידים והפכה
לשיר שלם וגמור שאפשר לשמועו בדף של כותב השיר הידוע
בכינויו "ג'ה":
http://stage.co.il/Stories/608624

כל המשך השתלשלות האירועים מפה ואילך תלוי רק בכם!
נותני התגובות, כותבי הביקורות, מעירי ההערות.
ככל שתגידו יותר איך לשפר השירים, יהיו טובים יותר.

אבי טרגנו רוק שיר שנכתב מתוך שיעמום בעמדת שמירה, בעת שעמרי שרון ואבי טרגנו שמרו יחדיו. השיר נכתב ע"י שני השרוטים. השיר נכתב על אבי טרגנו בציניות יתרה, תהנו!