|
...ובנוסף לכך אני כאן.
הרי השם הוא משחק
בידם של זרים
כלי תחבולה
מראה לעיוורים
|
עומד הנוטר בפתח הגן
ודחייה אילמת בפיו
כהה מוסר הבורא
הנועל דלתות האביב
|
קצת יותר מ
לא יכול להזיק ל
של כולנו.
|
קירות אבנים בבתינו, לא רק סביבם.
אני את הגבול כבר חציתי, אמנם,
אך אליך עוד טרם הגעתי.
|
השמש מוחקת כל הבדל.
במקום אליו נגיע,
מלים, כמו: כן ולא
יהיו לשריקה אחת רמה.
|
החלפה של שאיפות, אוויר חדש.
לבטח יבטלו כל רגש מצוחצח
ואני נשאף עמוק לוורידי מעמקיו של ערב חורף
נמס לתוך מקום אחר.
|
גנבת הזיכרון המתחזה
תמתק ממי מנוחה צלולים
בדעתם. הקיץ שעבר
|
אמרתי בלבי
מה נעים. לחשוב כך על המכונה,
להקצות גם לה,
מקום בלבי
|
אדומה ( שערה ) הולכת לאט, באותו שביל ממש צעדים מדודים. מבטה
רך כפרח ונפשה בתוכה יושבת על שפת נהר ובוכה, מביטה בבואתה
המרצדת על מים. עתה שוו בנפשכם איזה סוד עובר בין השניים
בהחליפם מבטים
|
בשוליו של היום הבהיר ולילו
ניכרים סימני מחיקה גסים.
נפשך מצמצמת עיניה לראות,
ואיננה מוצאת. משהו חסר.
|
קנאים מסוגי שורדים לבסוף,
שומרי אמונים לקנאה .
קנאים מסוגי דבקים באין-ברית..
|
קרא את השיר כאילו למדת שפה חדשה.
והיא עוד טרם גולשת מלשונך ללא הבחנה.
בכבוד אתה מאמץ עצמך לדייק בה ולשמוע,
|
הוא מצידו לא יודע מילים בשפת חרש
בקושי יודע חרש בלי מילים
|
תנו ואתגעגע אל שעת ערביים זו:
עכשיו.
אל הפינה החשוכה והלחה מחום,
אל רגליים משוכות ממקום סודי תחתיי
|
העשן המתנפנף גורם לי רק לחשוב
על הכביסה המלוכלכת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זה לא שאתה
גונב, זה רק
ההרגשה שלך, אתה
פשוט שוכח...,
וזה לא ממש אתה
זה אלצהיימר
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי של
אנתרופולג
קליני
בפרשנות רפואית |
|
