|
ולבסוף דוד שאול שאל "ולמה יש לך פה כל כך גדול?", הפעם הרגשתי
את שפתיו הגבריות מתקרבות אלי ומנשקות אותי, אני צחקקתי בלב,
תהיתי "מה קרה לו? הוא השתגע?" הרגשתי את שפתיו מדגדגות אותי,
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. ניסיתי להזיז אותו
טיפטיפונת כדי שלא ייעל
|
המשכתי להיות שקוע בבעיות המשכתי להתכחש
עד שרגע ההודעה הגיע מאיש קר וחסר כל רגש
|
תסלח לי עולם כי חטאתי...
בחטא העצב....
חי בתחושת כאב נצחי של משהו רע שקרב ובא ואין לי שליטה...
ככל שעובר הזמן אני מרגיש יותר חסר אונים..... אני צועק אליך,
אלוהים... האם אתה שם, אלוהים?
|
זה הרגע היפה שבין דקה הופך למכוער
זה השקט שהופך ונהיה רועש
זה החיים שהופכים לריקנים
זה הבדידות שממלא חלל בחייו
זה העוני שיש באופיי הדל
|
|
|
סליחה, גיברת,
מה זה המישקולת
הזה עם הטבעת
הקטן בקצה ?
פרופ' שפיץ
קליינר (67)
בחדר הכושר של
קליניקה און |
|
